אני מרגישה לא שייכת בכל מקום שאני הולכת עליו.

אני מבינה אותך ברמות
זה ממש מתסכל
אל תתייאשי את בסוף תמצאי את המקום שלך ואת האנשים שלך
ואם את רןאה מישהו לבד ולא בקבוצה תקחי כת ההזדמנות ותנסי להתחבר אליו

תנסי ליזום דברים עם אנשים ולחפש משהו שיש לך במשותף, עם כל בן אדם את יכולה למצוא משהו שיש לכם במשותף וזה הרבה יותר קל להתחבר ככה

זו אשליה. הם לא מתחברים מהר ולא קל להם בהתחלה. הם נלחמים עם המחשבות של עצמם. שלא תחשבי שלאחרים קל יותר בהתחלה.

עם הזמן זה הופך להיות יותר קל אחרי שמתאמנים על זה מספיק. אבל כולם כמוך. תעזי להתקרב תעזי להגיד דברים, בלי לפחד לצאת לא בסדר או לטעות. ואת תטעי... אומר לך מראש. ואם את לא תתרגשי מזה, אף אחד לא. ויקבלו אותך.

שואל השאלה:
כן אבל כרגע אני במגמת חוץ כבר מתחילת שנה וכולם כאן כל כך מגובשים ואני פשוט לא מרגישה חלק עם אף אחד כאן.

אל תיצרי שוני בינך לבינם בראש שלך (כמו למשל כולם מגובשים ורק אני לא) כי זה רק יגרום לך להרגיש שאת לא חלק, תנסי להתחבר, תדברי עם אנשים תזרקי הערות אל תפחדי להיכנס לשיחות אם יש לך מה להגיד תנסי ליזום סמול טוק עם אנשים

הי את,

מתאר לעצמי כמה קשות יכולות להיות התחושות של חוסר מעגל חברתי,הבדידות ואולי הקושי בהבנה של איך להשתפר ברמה האישית בכדי להצליח יותר בבניית חברויות...

ניתן להרגיש את הרצון שלך לשינוי ואפשר רק לדמיין שאולי היה אפשר להתחיל בבניית קשרים עם חברה אחת שיכול בהמשך לעזור בהצטרפות למעגל חברתי... מתאר לעצמי שמציאת נושאי שיחה משותפים יכול לעזור בבניית קשר כזה...

כל החיים לפנייך... את בוודאי תחווי רגעים של אושר ולפעמים אולי קצת מצוקה, חברויות חזקות ולפעמים פחות... החשוב הוא לקחת משהוא מכל רגע כזה, להשתפר ולצאת לדרך עם ארגז כלים טוב וחזק יותר...

לעיתים נראה ששיתוף תחושות פתוח עם אנשים קרובים או עם גורמים מיקצועיים, יכולה לסייע בהתגברות על קשיים ביצירת חברויות.....

יקירה, את לא לבד...אני מתנדב בעמותת סה"ר מזמין אותך לשוחח איתנו בצט אנונימי, מכיל, ללא שיפוטיות בכל שעה במידה ותירצי אוזן קשבת, המתנדבים שלנו ישמחו לשוחח איתך....

מצרף לך לינק לצט...

שלך,
מתנדב סה"ר