הרגשתי מועקה כשעמדתי בצפירה

כן

זה בסדר גמור את לא היחידה שמרגישה ככה

כן
אני גם לא רציתי ללכת לעבודה היום אבל איכשהו הצלחתי, הכל בסדר זה לגיטימע

כן

שואל השאלה:
חלק מהמשפחה שלי נספתה

מבינה אותך
גם שלי

אני מבינה אותך ובעיניי זה בסדר
בסופו של דבר אנחנו בני אדם וכל אחד לוקח את זה שונה
יש פעמים שאפשר לשמוע דברים ולהיות מנותקים לגמרי ויש דברים שזה יחדור עמוק גם אם זה קטן

הכל בסדר

היי לך,
עברו כמה ימים מאז שכתבת, אבל המילים שלך נשארו איתי ולא יכולתי שלא להתייחס.
מתארת לעצמי כמה יום השואה עורר בך תחושה של עצב וגעגוע, ציינת בתגובות שחלק מהמשפחה שלך נספתה, משתתפת בצערך העמוק...
ייתכן שזה הרגיש כמו סופת הוריקן שמאיימת להציף הכל, וידעת לזהות שעדיף לך להתרחק, ואולי גם לא להגיע לבית הספר כדי לא לסבול יותר מידי...
לא מובן מאליו ששיתפת במה שאת מרגישה, ושהצלחת להחליט מה נכון לך באותם רגעים מכאיבים.
לפעמים שיתוף אדם קרוב אלינו בעולמנו הפנימי יכול להקל עלינו ולאפשר מרחב לנשימה...
משתפת שאני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אם אותו יום עדיין מכביד עלייך, או כל נושא אחר יושב על ליבך- אני מזמינה אותך לצ'אט אישי בו תוכלי לשוחח עם אחד מהמתנדבים שלנו, במרחב נטול שיפוטיות. נהיה שם בשבילך, נקשיב וננסה לסייע.
מצרפת את הלינק לצ'אט שלנו
איתך,
מתנדבת סה"ר