אחיי,לעולם לא הכרנו אבל לכם בליבי מקום גדול פרפרים יפים שמשגיחים מלמעלה ולא זכו לחיות שנספו בגהינום הנורא מכל לא ידעו מה לעשות לא ראו את הסוף מהגטו ברכבות מנסים לרחף אל חוף חוף המבטחים, כדי לשרוד כי בסוף שרד רק מי שיצא לעבוד השאר "נעלמו" בדרכים אחרות נרצחו בידי מרצחים- במחנות ובבורות כל כך הרבה סבלו מאובדן משפחתם אבל היהודים האחרים נהפכו למשפחה גם המרצחים האלה לא רצחו רק את בני המשפחה אלא גם את הנפש היהודית. וכל השואה קרתה רק מסיבה אחת וקטנה: כולנו יהודים ועד היום- הרבה מזה לא השתנה. אותם נרצחים נהרגו אבל הנשמות שלהם ערות אנשים מעבירים את סיפורם דורות לאחר דורות כל שנה אותם נזכור כי בעם היהודי יש חור פרפרים יפים ,אתם לא מאחור.