אני שונאת כשאני חושבת על מישהו בקטע של "התאהבות" (יותר כמו קראש כזה)

בדרך הקצרה? כי זה הטבע המטרה של כל יצור חיי זה להתרבות ובגדול למה שתשנאי לחשוב על מישהו שאת אוהבת? כנראה עם את אוהבת אותו הוא חשוב לך

זה בסדר להרגיש אהבה זה החיים וזה טוב שאת מודעת למה שקורה לך אבל תשימי לב גם לחוות את זה

שואל השאלה:
אבל אם אין לי סיכוי איתו? מאז שאני זוכרת את עצמי כל קראש שהיה לי בחיים לא הייתי איתו, לא משנה באיזה גיל
לכן זה בא ככה היום ליד ביטוי

יש חוק שאני מכיר שזה חוק ה42 כל אחד יש לפחות 42 אנשים שיגידו לך לא לפני האחד של הכן אז כל פעם שאחד אומר לא זה אחד קרוב יותר וזה כבר לא כזה עצובים שאחד הלך אלה שהאחד הטוב מתקרב

שואל השאלה:
אף אחד לא אמר לי לא.. זה הקטע
זה פשוט קראשים שהיה לי בשקט והייתי לפעמים מתאבססת עליהם
אבל אף אחד מהם בחיים לא ידע

חיימשלי את ממש לא פתטית. זה הכי טבעי בעולם לפתח קראש על מישהו, זה פשוט אומר שאת בן אדם עם רגשות. זה לא מוריד מהערך שלך בכלל. הערך שלך לא תלוי אם מישהו אוהב אותך בחזרה או לא. ואם הוא לא יאהב אותךזה לא אומר שמשהו לא בסדר בך, זה פשוט אומר שהוא לא הבן אדם הנכון בשבילך. מגיע לך מישהו שירצה אותך באותה מידה.