אוף כואב לי שיש ילדים שעברו חרם או שהתנהגו אליהם לא יפה בתקופת הנוער

זה הכל חינוך ומה שהם רואים בבית
יש מצבים שההורים אפילו מגנים על הילדים שמחרימים

כן, זה מתחיל בחינוך

לדעתי זה אכן בא מהבית

לא
אני מכיר מקרוב ילדים שעשו חרם והם חארות לגמרי לבד

כן אבל זה גם בגלל שיש בתי ספר שמעלימים עין

בתור אחת שעברה המון שנים בריונות
אני חושבת שחלק זה מהבית אבל גם מהחברים שהם איתם
וזה גם 100% משפיע אחר כך בחיים

כן לדעתי זה בא מהבית

אני חושב שזה גם מגיע מהבית וגם רוע של אנשים

כן, זה בא מהבית.
חרמות מילדים קטנים- בא מהבית.
חרמות מילדים גדולים יותר- בא מהבית+החברה.

יצא לי לראות את שניהם מהצד.
יצא לי לחוות קצת מכל דבר לפי העין שלי.

האנשים שזה בא מהבית זה אנשים שחסר להם יחס מההורים ומהמשפחה בכללי.
הם מרגישים מנודים שם אז הם מנסים לפתור את זה בדרך לא בריאה- כזאת שיראו אותם יותר.

כאלה שזה בגלל החברה הם אנוכיים יותר מכל דבר אחר אם יש להם את הבית.

חרמות זה לא דבר מוצדק אף פעם.
השלכות מזעזעות.

בתור אחד שעבר בריונות, מכות ונאלץ כדי להגן על עצמו להפוך לתוקפני זה עצוב שילד צריך לעבור את זה ואני חושב שהבריונים הם אנשים ללא מודעות בכלל וכשילד מספיק יש לו את החבר שתיים האלה שאיתו זה נותן כוח ותקווה אבל יש כאלה שגם יעדיפו לסיים את זה שם מאשר להמשיך לחכות לרגע

זה מאוד שונה בכל מקרה ובכל ילד, אני חושבת שילדים זה דבר "רע" כביכול יותר ממבוגרים בגלל שמהלידה הם פועלים בשביל עצמם (שזה ברור זה הטבע) לדוגמא בוכים כדי לקבל אוכל וככל שמתבגרים זה פוחת וזה נשאר לזמן מסויים בגלל שככה זה העולם אז ילדים דואגים לעצמם וכשמישהו מעצבן אותם אי לא בא בטוב הם חושבים על עצמם ועושים לילד השני רע כדי שיהיה להם טוב וכנראה שזה מפגש בין ילדות לבגרות (בעיה עם אדם אחר ופתרון של ילד)