למה אין לי כוח לאף אחד אבל בכל זאת מרגישה לבד?

דיכאון

תקופה קשה

לפעמים זה מעצלנות

תקופה קשה שתעבור

ממש טבעי

היי יקירה,

נראה שקשה לך וכל הכבוד שאת משתפת!
אולי קשה לך להאמין כרגע שיהיה בסדר , אך שימי לב שכל תחושה קשה מגיעה בסופו של דבר לסיומה וכל מצב חירום מתפוגג.
בשביל לשנות את ההרגשה שלך, אני מציע לך לשנות את המקום שאת נמצאת בו: לצאת קצת מהבית, לעשות פעילות ספורטיבית או אחרת. הדברים האלו יכולים לעזור ולהקל מאוד.
אפשר גם להירשם לחוג בנושא שמעניין אותך, כמו: אומנות או ספורט או לתנועת נוער.

אם את צריכה לדבר עם מישהו אפשר גם לפנות באופן אנונימי:
לער"ן באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, במייל: ttps://sahar.org.il/email-assistance/
לעלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-9424062, במייל: [email protected]

בהצלחה!

יקירתי,
קוראת את מילותיך לאחר כמה ימים מאז שכתבת במרחב, ורוצה לקוות ששלומך טוב יותר היום. מבינה עד כמה אתה מתמודדת עם תחושת הבדידות. מילותייך הקצרות כמו ציור בצבעים כהים מלאות בכאב, בשאלות ובניסיון להבין מה קורה אצלך בלב. זה יכול להרגיש שאולי את עומדת בלב הסערה ורק מנסה להחזיק את עצמך שלא תתפזרי לגמרי..

ואולי את מרגישה חוסר עניין ושיעמום, המסכים מיצו את עצמם, ואת כמהה לקבל איזה הודעה אישית מחברה.. ייתכן שאין לך למי להתקשר ולשתף על הריקנות שעוטפת אותך.. תחושת הריק יכולה להחביא בתוכה כמיהה למשמעות, לנראות.. לפעמים נדמה כאילו העולם ממשיך הלאה ובתחושות שלך את נשארת עמוד במקום..

יקרה, על אף הרגשות הסוערות, מצאת את הדרך לפרוק ולתהות את אשר על ליבך, ואולי יש בסביבתך אוזן קשבת שתוכלי לפנות אליה, לקבל חיבוק..
אני מתנדבת בעמותת סה"ר, מזמינה אותך לשיחה אנונימית שבה מתנדב.ת שלנו יהיו לצידך, ייתנו כתף להקשיב, ואולי תתפני להרגיש מעט הקלה ושלווה..
מצרפת לך לינק לצ'אט.
שלך, בחיזוק :))
מתנדבת סה"ר.