שאני דלוקה על מישהו אז אני אהיה תלויה בו המצב רוח שלי יהיה הוא ואני לא רוצה שזה יקרה ובדיוק אני מתחילה להיות דלוקה

כבר עניתי לך, זה לא על להיות תלויה בו זה על לשמור על עצמך תמשיכי את החיים שלך כרגיל אל תתני לזה להיות המרכז וככה את נהנית מזה בלי לאבד איזון ובלי לפתח תלות

שואל השאלה:
אני אף פעם לא מצליחה לצערי
ישלך עוד טיפים? וממש תודה מעריכה את חכמה

אז תבני לעצמך גבולות מראש אל תתני לכל היום שלך להסתובב סביבו תקבעי לעצמך זמן לעצמך ולחברות ואל תהיי זמינה כל רגע ככה זה נשאר בשליטה ולא משתלט עלייך
אל תסתכלי על זה בצורה של משחק

תהיי איתו, אבל תרגישי בעצמך
אם את שמחה, שימי לב לזה, ותנסי לשמר את זה
כל פעם שימי לב מה את מרגישה, ותשחמח חומה דמיונית בין מה שאת מרגישה בגללו לבין מה שאת מרגישה בגללך

קורה לי הרבה גם
משהו שחוזר על עצמו
אני הבנתי שאצלי זה נובע מתוך ציפייה כלשהי לזוגיות וגם איזה חוסר סיפוק מהחיים שלי כעצמם ואני סוג של נמנעת מלהתעסק בזה שאני לא לגמרי מרוצה מהמקום שלי אז כשיש אדם אחר שאני יכולה להתעסק בו כ"הסחת דעת" אז אני מנצלת את זה
והציפייה לזוגיות זה הכוונה שיש דברים שחיכיתי לעשות עם בן זוג כדי באמת לצאת ולעשות אותם ואז כמגיע מישהו שיכול למלא לי את המקום החסר הזה אז זה נהפך להיות מן תלות בו כי אם הוא יעזוב חלק מהחיים שלי יתלש
הפתרון הראשון שהיה לי לזה זה כל פעם שהוא עולה לי לראש לעצור הכל, לעשות איזה מדיטציה כזאת ולתת למחשבות עליו לעבור ולדעת שאני לא המחשבות שלי
שאני לא תלויה בו אבל אני גורמת לעצמי לחשוב שכן
וזה כן עזר, אבל עוד יותר עוזר גם לפתור את הבעיות שאמרתי בליצור חיים משל עצמך ב100%, לא לחכות למישהו כדי לעשות משהו. להוציא את עצמך לדייטים, לצאת לטייל לבד ולראות עולם ולהיות פשוט באנרגיה שלך ומי שמתאים לאנרגיה הזאת ימצא אותך בתוך כל זה.
לפתח תחביבים, למצוא נושא שאת אוהבת ומעניין אותך וללמוד עליו, להיות מי שאת רוצה להיות בלי לחכות לאף אחד בשביל להתחיל את התהליך הזה ואז באמת מבינים שבן זוג זה פשוט פרט שולי, כיף לקבל אבל את שלמה גם בלי זה. הכי טוב בזה גם, שאת פחות מושכת אלייך את האנשים הלא נכונים, כי את ממש 100% עצמך. את נאמנה לעצמך דבר ראשון, ורק האנשים שמתאימים לזה באמת מצליחים להיכנס/להישאר בחיים שלך, ואלה האנשים שאת באמת צריכה
כל זה משפיע על מצב הרוח שלך כי הסיפוק שלך מהחיים שלך נהיה תלוי בגורם חיצוני, שאת לא יכולה לשלוט בו. אז ברגע שזה נראה כאילו הוא מתרחק, את מפחדת והמוח נבהל כי מבחינתו זה כמו לקחת ממש חלק ממך. ואז כשהוא מתקרב, פתאום מרגיש כאילו החיים מושלמים ואת לא מבינה למה לפני היית עצובה, וזה הופך ללופ שלא נגמר אם לא מוצאים לבד את המקום הזה בחיים וממלאים אותו בדברים שאת כן שולטת בהם- לא גורמים חיצוניים