לכולם יש תקופות של נפילות ועצבות ? איך מתמודדים ?

כן בטח

נושמים עמוק שותים תה ומתייעצים עם צאט גפט. סתם פשוט אם קשה לך תדברי עם אמא או חברות ותנסי פשוט לנשום עמוק..

ברור, התקופה נמשכת 4 שנים , אפשר לצאת מזה

האמת בכלל לא פשוט זה נכון שלרובם יש תקופות השאלה היא מה האורך והעוצמה שלהם אם מדובר על משהו ממושך ועוצמתי אז מדובר על דבר שמזכיר טיפול

שואל השאלה:
וכזה שיותר רבים עם המשפחה ומתנהגים לא הכי יפה ? קורה פעמים כאלה ?

כן נפילות עצבות עצבים הכל אני מתמודדת עם זה בצורה של כמה שפחות קשר עם בני אדם כדי להישאר רגועה ולא להתפוצץ על מישהו

שואל השאלה:
וקורה שרבים עם ההורים ולא מתנהגים הכי יפה בעולם? התנצלתי מלא מלא אבל עדיין מרגיש לי רע

בוודאי ילדה טובה

קורה לי
נותנים לזה להרגיש, נותנים לרגש לצאת וזה עובר עם הזמן, זה קורה בדרכ מריקנות ובגלל זה זה בא והולך

מבינים שזה בסדר, טבעי ולגיטימי.
מקבלים את זה אבל לא שוקעים בזה

היי לך,
מהמילים שלך נשמע שאת נמצאת בתקופה לא פשוטה, עם תחושות של עצבות וירידות, ובתוך זה גם התמודדות עם מתחים וריבים עם ההורים שמשאירים אחריהם תחושה לא טובה.
יכול להיות שאת מרגישה עומס רגשי או חרטה על איך שדברים יצאו מול המשפחה, גם אחרי שניסית להתנצל.
ייתכן שהתקופות האלו מביאות איתן יותר רגישות ומתיחות, ואולי לפעמים דברים יוצאים בצורה שלא לגמרי משקפת את מה שאת מרגישה בפנים. ואז נשארת תחושה שקשה להרפות ממנה, כאילו זה ממשיך להכביד גם אחרי שהרגע עצמו עבר.
עצם זה שאת שואלת, מתבוננת על עצמך ומנסה להבין מה קורה לך בתוך כל זה, זה לא מובן מאליו. אולי יש בזה גם רצון להרגיש אחרת, גם מול עצמך וגם בתוך הקשר עם ההורים.
חשוב לא להישאר לבד עם התחושות האלו. אולי יש מישהו קרוב שתוכלי לשתף אותו במה שעובר עלייך, גם לגבי התקופה שאת חווה וגם לגבי מה שקורה בבית. לפעמים עצם השיחה יכולה לעזור קצת להקל ולעשות סדר בתוך הדברים.
אם תרגישי שזה נכון עבורך, תדעי שאנחנו בעמותת סה"ר כאן בשבילך.
את מוזמנת לפנות לצאט באתר לשיחה אישית ואנונימית, במרחב שקט ולא שיפוטי, שבו אפשר לדבר על מה שעובר עלייך בקצב שלך ורק כמה שמתאים לך לשתף.
מצרפת קישור לצאט
שלך,
מתנדבת סה"ר