6 תשובות
מחברה משותפת שהייתה לשנינו שאנחנו כבר לא מדברים איתה. לא ידעתי שאני ישר אנכס איתו לזוגיות פשוט נהינו וחברים והיינו מבלים כמעט כל יום וכל פעם היה לי כיף איתו. בסוף הוא הציע שנצא ולמרות שלא הייתי בטוחה עדיין זרמתי
אנונימית
הכרנו בחדר כושר, הוא ניגש והציע שנתאמן ביחד. התאמנו הרבה עד שהוא הציע שניפגש בלי קשר לאימונים, אחריי כמה מפגשים שראיתי את התחביבים/עיסוקים שלו, הכרתי אותו יותר לעומק, וממש נהניתי להיות איתו - הבנתי שאני מעוניינת להיות איתו בזוגיות :)
הכרתי אותו מהחבורה ולאט לאט התחלתי לשים לב שאני מתאהבת בו וגם קרה איזה מקרה פרטי שבגללו זה רק חיזק את הרגשות שלי וגם גיליתי שהוא גם היה בקטע שלי ויצא שאנחנו נכנסנו לזוגיות
קצת ארוך
בין כיתה ט' לי', הלכתי למחנ"ק של תוכנית שלא ממש רציתי להתקבל אליה, ההורים שלי סוגשל הכריחו אותי ללכת לשם :')
אני חילונית, ולא הכרתי אז בכלל דתיים, ובטח שלא בגיל שלי. אז כשהגעתי, וכמובן לא הכרתי שם לעומק כמעט אף אחד, ראיתי מישהו דתי, ואמרתי לעצמי, אני חייבת לדבר איתו. אחרי שאספתי לעצמי חבורת חברות (ואנחנו עכשיו החברות הכי קרובות שיש), בערבים הייתי מדברת איתו.
הוא פשוט סיקרן אותי כי הוא הגיע מעולם כל כך שונה ממני ועדיין היינו דומים מאוד. כל הזמן דיברנו, והחברות שלי תמיד התלוננו שהן גלגל שלישי והן תמיד היו כזה קצת מאחורה.
לטענתו אני התחלתי איתו כי ביקשתי ממנו במיוחד להגיע לעזור לי להכין במיקרוגל פופקורן (אין אצלי בבית מיקרוגל, אז אני באמת לא הכי מבינה איך זה עובד, אבל אמת שחברות שלי כן, וזאת הייתה תוכנית שלי להוציא אותו מהחדר). אציין שלא באמת ניסיתי להתחיל איתו פה, פשוט רציתי לדבר איתו עוד קצת, לא יודעת איך לתרגם את זה.
אחרי זה, בשישי בערב הציעו לחילונים, באישור הורים ולמי שרוצה, ללכת לבית כנסת עם הדתיים. ואמרתי למה לא? כי הדת כן עניינה אותי, בעיקר כאחת שאוהבת מסורת אבל לא מאמינה, ועל הדרך אדבר קצת עם חברים שלי. שם גם הכרתי את ההורים שלו וסבא וסבתא שלו. הוא סיפר לי אחרי שהיינו ביחד תקופה שכבר אז ההורים שלו שאלו אותו אם אנחנו ביחד, והוא לא ידע מה לענות.
לאחר מכן, היה טקס סיום עם ההורים, ושוב ישבנו ביחד ודיברנו. אני גם טיפה שחקתי עם אחותו הקטנה (מה שאני ממש גורעה בו, כי אני עצמי אחות קטנה ואין לי הבנה בדבר הזה "תינוק").
ולבסוף, בכמה ימים האחרונים של המחנ"ק, היה גם טיול שכלל מסלול מים. ובמסלול מים, אני ממש נתפסתי עליו for dear life, כי הוא צופיפניק ויותר יציב ממני, ואני פחדתי כי כבר הצלחתי ליפול 3 פעמים לחלוטין לתוך המים עם התיק עם כל האלקטרוניקה שלי.
בו"ז, מלמעלה חברה שלי צילמה אותנו וזה ממש נראה כאילו אנחנו כבר ביחד, אחת התמונות האייקוניות. תוך כדי שהיא צילמה, גם המדריכים ושאר הילדים דיברו עלינו. לכולם היה ברור מאליו שנהיה יחד. למרות זאת, אחד מהילדים אמר שאין סיכוי כי הוא דתי ואני חילונית, אז בחיים לא נהיה ביחד.
גם אח"כ המדריך סיפר לנו בצחוק שיש לו כמה זוגות שהוא מאמין שיהיו ביחד, ושאלתי אותו עלינו, הוא אמר שלא היה מה לנחש כי זה היה כל כך ברור מאליו.
באותו ערב, גם ישבתי עם חברה שלי ואמרתי לה "אני חושבת שאני מחבבת אותו" והיא צחקה עליי שכאילו, הייתי בטוחה שככה הייתי מההתחלה :')
קיצר מפה לשם, דיברנו כל יום בערבים אחרי המחנ"ק, ולבסוף נשבר לו שכל הזמן שואלים אותו אם אנחנו ביחד והוא לא יודע מה לענות, אז דרך ה"התעצבנות" הזאת הוא שאל אותי אם אני רוצה לצאת איתו
אנחנו כבר מעל לשנתיים וחצי ביחד.
פשוט עשו לנו הארד קור שיפ וזה עבד רצח
לא ידעתי שאנחנו נצא, פשוט היה אצלנו קליק כל כך טבעי, שפשוט כל הזמן דיברנו והיינו ביחד, אז זה היה ברור שגם נצא אח"כ
בין כיתה ט' לי', הלכתי למחנ"ק של תוכנית שלא ממש רציתי להתקבל אליה, ההורים שלי סוגשל הכריחו אותי ללכת לשם :')
אני חילונית, ולא הכרתי אז בכלל דתיים, ובטח שלא בגיל שלי. אז כשהגעתי, וכמובן לא הכרתי שם לעומק כמעט אף אחד, ראיתי מישהו דתי, ואמרתי לעצמי, אני חייבת לדבר איתו. אחרי שאספתי לעצמי חבורת חברות (ואנחנו עכשיו החברות הכי קרובות שיש), בערבים הייתי מדברת איתו.
הוא פשוט סיקרן אותי כי הוא הגיע מעולם כל כך שונה ממני ועדיין היינו דומים מאוד. כל הזמן דיברנו, והחברות שלי תמיד התלוננו שהן גלגל שלישי והן תמיד היו כזה קצת מאחורה.
לטענתו אני התחלתי איתו כי ביקשתי ממנו במיוחד להגיע לעזור לי להכין במיקרוגל פופקורן (אין אצלי בבית מיקרוגל, אז אני באמת לא הכי מבינה איך זה עובד, אבל אמת שחברות שלי כן, וזאת הייתה תוכנית שלי להוציא אותו מהחדר). אציין שלא באמת ניסיתי להתחיל איתו פה, פשוט רציתי לדבר איתו עוד קצת, לא יודעת איך לתרגם את זה.
אחרי זה, בשישי בערב הציעו לחילונים, באישור הורים ולמי שרוצה, ללכת לבית כנסת עם הדתיים. ואמרתי למה לא? כי הדת כן עניינה אותי, בעיקר כאחת שאוהבת מסורת אבל לא מאמינה, ועל הדרך אדבר קצת עם חברים שלי. שם גם הכרתי את ההורים שלו וסבא וסבתא שלו. הוא סיפר לי אחרי שהיינו ביחד תקופה שכבר אז ההורים שלו שאלו אותו אם אנחנו ביחד, והוא לא ידע מה לענות.
לאחר מכן, היה טקס סיום עם ההורים, ושוב ישבנו ביחד ודיברנו. אני גם טיפה שחקתי עם אחותו הקטנה (מה שאני ממש גורעה בו, כי אני עצמי אחות קטנה ואין לי הבנה בדבר הזה "תינוק").
ולבסוף, בכמה ימים האחרונים של המחנ"ק, היה גם טיול שכלל מסלול מים. ובמסלול מים, אני ממש נתפסתי עליו for dear life, כי הוא צופיפניק ויותר יציב ממני, ואני פחדתי כי כבר הצלחתי ליפול 3 פעמים לחלוטין לתוך המים עם התיק עם כל האלקטרוניקה שלי.
בו"ז, מלמעלה חברה שלי צילמה אותנו וזה ממש נראה כאילו אנחנו כבר ביחד, אחת התמונות האייקוניות. תוך כדי שהיא צילמה, גם המדריכים ושאר הילדים דיברו עלינו. לכולם היה ברור מאליו שנהיה יחד. למרות זאת, אחד מהילדים אמר שאין סיכוי כי הוא דתי ואני חילונית, אז בחיים לא נהיה ביחד.
גם אח"כ המדריך סיפר לנו בצחוק שיש לו כמה זוגות שהוא מאמין שיהיו ביחד, ושאלתי אותו עלינו, הוא אמר שלא היה מה לנחש כי זה היה כל כך ברור מאליו.
באותו ערב, גם ישבתי עם חברה שלי ואמרתי לה "אני חושבת שאני מחבבת אותו" והיא צחקה עליי שכאילו, הייתי בטוחה שככה הייתי מההתחלה :')
קיצר מפה לשם, דיברנו כל יום בערבים אחרי המחנ"ק, ולבסוף נשבר לו שכל הזמן שואלים אותו אם אנחנו ביחד והוא לא יודע מה לענות, אז דרך ה"התעצבנות" הזאת הוא שאל אותי אם אני רוצה לצאת איתו
אנחנו כבר מעל לשנתיים וחצי ביחד.
פשוט עשו לנו הארד קור שיפ וזה עבד רצח
לא ידעתי שאנחנו נצא, פשוט היה אצלנו קליק כל כך טבעי, שפשוט כל הזמן דיברנו והיינו ביחד, אז זה היה ברור שגם נצא אח"כ
דרך אפליקצית היכרויות והאמת פשוט ממש נהנתי בחברתו, היו לנו דברים משותפים והרגשתי שרציתי להמשיך איתו קשר ידידותי ומעבר
אנונימית
הכרנו בטירונות, הוא היה איתי בתיכון לפני- היינו בהתחלה חברים מאוד מאוד מאוד קרובים והוא התוודה על רגשות, יצאנו פעם ראשונה למקום הקבוע שלנו כחברים והכל זרם.
יומיים אחרי הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ומאז ברוך ה' הכל הולך מצוין , אנחנו ביחד כמעט שנה❤
יומיים אחרי הוא אמר לי שהוא אוהב אותי ומאז ברוך ה' הכל הולך מצוין , אנחנו ביחד כמעט שנה❤