9 תשובות
לא סביר בכלל
מסכנה הכלבה, תתבעו
זה מזעזע אפשר לתבוע אותה על זה, מסכנה הכלבה
ברור שזה לא סביר או הגיוני באיזשהו צורה אני מצטערת בשבילך ובשביל הכלבה על החוויה הזו היא התעללה בה. מלבד לתבוע אותה, לדעתי צריך לדווח כדי שלא יפגעו עוד חיות או יקבלו טיפול כזה שיכול לפגוע בהם. תעדכני
ברור שזה לא סביר או הגיוני באיזשהו צורה אני מצטערת בשבילך ובשביל הכלבה על החוויה הזו היא התעללה בה. מלבד לתבוע אותה, לדעתי צריך לדווח כדי שלא יפגעו עוד חיות או יקבלו טיפול כזה שיכול לפגוע בהם. תעדכני
עונה לך בתור מישהי שעובדת במרפאה וטרינרית.
מבינה למה זה הרגיש קשה לראות מהצד, אבל באזור של ציפורן/כף רגל באמת מאוד קשה לקחת דגימה. לפעמים צריך כמה ניסיונות כדי להשיג "חומר" לדגימה וזה לא בהכרח אומר שנעשה משהו לא תקין.
לגבי טשטוש/הרדמה, לא בכל מקרה ממהרים להשתמש בזה. זה תלוי בגיל הכלבה, מצב בריאותי וסוג הפעולה, ולפעמים דווקא נמנעים אם אפשר להסתדר בלי. מצטערת לא נעים לראות ולשמוע, אבל על כל דבר נטשטש או נרדים כלבים כי קצת לא נעים? לא. את יודעת איזה סיכון כרוך בלהרדים כלב? יש סיכון שהוא לא יתעורר אחר כך.
אבחנה סופית במקרה שלך באמת נקבעת רק במעבדה פתולוגית. יכול להיות שהיא ניסתה להסביר את רמת החשד לפי מה שראתה, אבל יצא לה לא מי יודע מה.
לגבי הטיפול, יכולה לציין בדיוק אילו תרופות קיבלת. הרבה פעמים משלבים אנטיביוטיקה עם נוגדי דלקת, ולפעמים גם טיפול מקומי כמו סטרואידים, וזה לא חריג ותלוי בממצא.
אם את לא מרגישה שלמה עם זה, הכי נכון ללכת לחוות דעת נוספת. ובמקביל, לגמרי לגיטימי לבקש מהוטרינרית הסבר מסודר וסיכום ביקור כתוב עם פירוט הבדיקות והטיפול.
ודרך אגב, אי אפשר לתבוע על זה (:
בהצלחה מאמי.
מבינה למה זה הרגיש קשה לראות מהצד, אבל באזור של ציפורן/כף רגל באמת מאוד קשה לקחת דגימה. לפעמים צריך כמה ניסיונות כדי להשיג "חומר" לדגימה וזה לא בהכרח אומר שנעשה משהו לא תקין.
לגבי טשטוש/הרדמה, לא בכל מקרה ממהרים להשתמש בזה. זה תלוי בגיל הכלבה, מצב בריאותי וסוג הפעולה, ולפעמים דווקא נמנעים אם אפשר להסתדר בלי. מצטערת לא נעים לראות ולשמוע, אבל על כל דבר נטשטש או נרדים כלבים כי קצת לא נעים? לא. את יודעת איזה סיכון כרוך בלהרדים כלב? יש סיכון שהוא לא יתעורר אחר כך.
אבחנה סופית במקרה שלך באמת נקבעת רק במעבדה פתולוגית. יכול להיות שהיא ניסתה להסביר את רמת החשד לפי מה שראתה, אבל יצא לה לא מי יודע מה.
לגבי הטיפול, יכולה לציין בדיוק אילו תרופות קיבלת. הרבה פעמים משלבים אנטיביוטיקה עם נוגדי דלקת, ולפעמים גם טיפול מקומי כמו סטרואידים, וזה לא חריג ותלוי בממצא.
אם את לא מרגישה שלמה עם זה, הכי נכון ללכת לחוות דעת נוספת. ובמקביל, לגמרי לגיטימי לבקש מהוטרינרית הסבר מסודר וסיכום ביקור כתוב עם פירוט הבדיקות והטיפול.
ודרך אגב, אי אפשר לתבוע על זה (:
בהצלחה מאמי.
אפשר לתבוע על רישול^
אנונימית
שואל השאלה:
היא כלבה צעירה עדיין לא בת 3 שנים, אפשר לעשות גם הרדמה מקומית רק ברגל במקרה שעד כדי כך קשה לקחת חומר מהאיזור, לא צריך בשביל זה להתעלל בכלבה ולדקור אותה אין סוף פעמים. וזה מעבר שלא יצא לה "מי יודע מה" כשהיא דיברה על מה היא ראתה במיקרוסקופ, זה ממש לא ממקומה להגיד לי דבר כזה מזעזע ולגזור גזר דין מוות על הכלבה שלי ולהפחיד אותי ככה לפני שיש ממצאי בדיקה של פתולוג, יפה לה שהיא עשתה כסתח ואמרה שהיא לא פתולוגית אבל זה "90% סרטן" דבר מטומטם להגיד כשהיא לא יודעת מה יש לכלבה באמת. לא מבינה למה את מזלזלת בדרך התקשורת שלה, את בתור עובדת וטרינריה אמורה לגנות את זה. היא לא הסבירה לי למה היא מביאה לה את כל התרופות האלה, (c.p.b, synulox. טרימפי) פשוט הביאה אמרה לי לתת לה את הכדורים האלה פעם ביום במשך עשרה ימים ולמרוח את הסטרואידים 4 פעמים ביום.
אגב אם יש "חשד" סביר לסרטן אז למה להביא אנטיביוטיקה? זה לא מחליש את המערכת החיסונית? ולמה לא לקחו ממנה בדיקת דם אם יש כזה חשד סביר לסרטן? יש פה המון סימני שאלה שלא נענו. וזו לא דרך לפעול.
היא כלבה צעירה עדיין לא בת 3 שנים, אפשר לעשות גם הרדמה מקומית רק ברגל במקרה שעד כדי כך קשה לקחת חומר מהאיזור, לא צריך בשביל זה להתעלל בכלבה ולדקור אותה אין סוף פעמים. וזה מעבר שלא יצא לה "מי יודע מה" כשהיא דיברה על מה היא ראתה במיקרוסקופ, זה ממש לא ממקומה להגיד לי דבר כזה מזעזע ולגזור גזר דין מוות על הכלבה שלי ולהפחיד אותי ככה לפני שיש ממצאי בדיקה של פתולוג, יפה לה שהיא עשתה כסתח ואמרה שהיא לא פתולוגית אבל זה "90% סרטן" דבר מטומטם להגיד כשהיא לא יודעת מה יש לכלבה באמת. לא מבינה למה את מזלזלת בדרך התקשורת שלה, את בתור עובדת וטרינריה אמורה לגנות את זה. היא לא הסבירה לי למה היא מביאה לה את כל התרופות האלה, (c.p.b, synulox. טרימפי) פשוט הביאה אמרה לי לתת לה את הכדורים האלה פעם ביום במשך עשרה ימים ולמרוח את הסטרואידים 4 פעמים ביום.
אגב אם יש "חשד" סביר לסרטן אז למה להביא אנטיביוטיקה? זה לא מחליש את המערכת החיסונית? ולמה לא לקחו ממנה בדיקת דם אם יש כזה חשד סביר לסרטן? יש פה המון סימני שאלה שלא נענו. וזו לא דרך לפעול.
אני אתחיל מהסוף.
סינולוקס היא אנטיביוטיקה, וגם אם מדובר בגידול, הזיהום והדלקת סביבו הם מקור לכאב ולכן צריך לטפל בזה. זה לא מחליש את המערכת החיסונית אלא עוזר להתמודד עם זיהום מקומי.
גם אם לא נראה אבסס, סביר שיש תהליך דלקתי, במיוחד כשמדובר באזור שכלבים נוטים ללקק כשכואב להם. מעבר לזה, לפעמים אחרי טיפול אנטיביוטי הנפיחות יורדת ואז הכל מתבהר, כלומר אם זו דלקת חריפה או משהו שמצריך בירור נוסף.
לגבי משחת טרימפי, נכון, המילה "סטרואידים" יכולה להרתיע, אבל בשימוש מקומי הספיגה מינימלית. והמטרה היא פשוט להקל על כאב וגרד באזור. זה דומה למשחות שבני אדם משתמשים בהן במצבים דלקתיים בעור. לא כזה נורא.
לגבי c.p.b , לא מוכר לי כתרופת מדף, כנראה מדובר בהכנה רוקחית. יכולה לבדוק לך (אבל יקח לי זמן כי אני בחופש כרגע).
בדיקות דם כלליות בדרך כלל לא יכולות לאבחן גידול ספציפי בציפורן. הן בודקות תפקוד איברים פנימיים. האבחון המדויק לגידול זה רק דרך ביופסיה/ציטולוגיה שנשלחת למעבדה (פתולוגיה).
ולגבי הטשטוש, את צודקת שזה אפשרי בגיל כזה. אבל שוב, לפעמים וטרינרים מנסים להימנע מזה כדי לחסוך לכלב את סיכוני ההרדמה ואת תהליך ההתאוששות, אבל אם הכלבה מגיבה בכזה כאב, זה בהחלט הזמן לבקש לעצור ולשקול לטשטש.
בסופו של דבר זכותך כבעלים לבקש את זה, ושיקול דעתו של הוטרינר להחליט אם הפעולה מחייבת זאת, גם אם היא כרוכה בחוסר נעימות, וגם אם רפואית לא תמיד חייבים טשטוש לכל דקירה.
ודרך אגב, לא כל סיטואציה דורשת גינוי. אני פשוט לא רואה את זה בשחור ולבן כמו שאץ מציגה. בסה"כ יש פה מצב רפואי מורכב שבוצע בו טיפול סטנדרטי, לצד תקשורת שלצערי פחות עבדה ביניכן.
סינולוקס היא אנטיביוטיקה, וגם אם מדובר בגידול, הזיהום והדלקת סביבו הם מקור לכאב ולכן צריך לטפל בזה. זה לא מחליש את המערכת החיסונית אלא עוזר להתמודד עם זיהום מקומי.
גם אם לא נראה אבסס, סביר שיש תהליך דלקתי, במיוחד כשמדובר באזור שכלבים נוטים ללקק כשכואב להם. מעבר לזה, לפעמים אחרי טיפול אנטיביוטי הנפיחות יורדת ואז הכל מתבהר, כלומר אם זו דלקת חריפה או משהו שמצריך בירור נוסף.
לגבי משחת טרימפי, נכון, המילה "סטרואידים" יכולה להרתיע, אבל בשימוש מקומי הספיגה מינימלית. והמטרה היא פשוט להקל על כאב וגרד באזור. זה דומה למשחות שבני אדם משתמשים בהן במצבים דלקתיים בעור. לא כזה נורא.
לגבי c.p.b , לא מוכר לי כתרופת מדף, כנראה מדובר בהכנה רוקחית. יכולה לבדוק לך (אבל יקח לי זמן כי אני בחופש כרגע).
בדיקות דם כלליות בדרך כלל לא יכולות לאבחן גידול ספציפי בציפורן. הן בודקות תפקוד איברים פנימיים. האבחון המדויק לגידול זה רק דרך ביופסיה/ציטולוגיה שנשלחת למעבדה (פתולוגיה).
ולגבי הטשטוש, את צודקת שזה אפשרי בגיל כזה. אבל שוב, לפעמים וטרינרים מנסים להימנע מזה כדי לחסוך לכלב את סיכוני ההרדמה ואת תהליך ההתאוששות, אבל אם הכלבה מגיבה בכזה כאב, זה בהחלט הזמן לבקש לעצור ולשקול לטשטש.
בסופו של דבר זכותך כבעלים לבקש את זה, ושיקול דעתו של הוטרינר להחליט אם הפעולה מחייבת זאת, גם אם היא כרוכה בחוסר נעימות, וגם אם רפואית לא תמיד חייבים טשטוש לכל דקירה.
ודרך אגב, לא כל סיטואציה דורשת גינוי. אני פשוט לא רואה את זה בשחור ולבן כמו שאץ מציגה. בסה"כ יש פה מצב רפואי מורכב שבוצע בו טיפול סטנדרטי, לצד תקשורת שלצערי פחות עבדה ביניכן.
אני אנסה להסביר את זה בצורה פשוטה יותר
זה מה שנקרא "מעגל הקסמים" של הליקוק
יש גירוי, דלקת או כאב שגורמים לכלבה אי נוחות וזה מוביל לליקוק אינטנסיבי שגורם להחמרה במצב, כי הליקוק מכניס חיידקים ויוצר זיהום ודלקת נוספת.
הטיפול שקיבלת נועד פשוט לשבור את המעגל הזה, האנטיביוטיקה מטפלת בחיידקים ובזיהום. ברגע שהם פוחתים, גם הכאב והנפיחות יורדים.
ה"סטרואידים" מרגיעים את תחושת הגירוי והדלקת באופן מיידי, כדי שהיא פשוט תפסיק ללקק ותיתן לאזור להחלים.
זה מה שנקרא "מעגל הקסמים" של הליקוק
יש גירוי, דלקת או כאב שגורמים לכלבה אי נוחות וזה מוביל לליקוק אינטנסיבי שגורם להחמרה במצב, כי הליקוק מכניס חיידקים ויוצר זיהום ודלקת נוספת.
הטיפול שקיבלת נועד פשוט לשבור את המעגל הזה, האנטיביוטיקה מטפלת בחיידקים ובזיהום. ברגע שהם פוחתים, גם הכאב והנפיחות יורדים.
ה"סטרואידים" מרגיעים את תחושת הגירוי והדלקת באופן מיידי, כדי שהיא פשוט תפסיק ללקק ותיתן לאזור להחלים.
דרך אגב אנונימית,
סתם שתדעי ניסיון לקחת דגימה ללא טשטוש הוא פרקטיקה מקובלת לחלוטין. זה רחוק מהגדרה של רישול רפואי. אולי לא היה רגיש מספיק לסבל של הכלבה באותו רגע, אבל פה הוטרינרית דווקא פעלה לפי הפרוטוקול הרפואי כדי להשיג אבחנה ולטפל במקרה. רישול היה אם היא הייתה מתעלמת או נותנת תרופה שאסור לתת במצב כזה.
וטרינרים מעדיפים להימנע מטשטוש לכל פעולה קצרה (כמו ביופסיה במחט דקה), כי לכל חומר הרדמה יש סיכון, גם אם קטן. עבור וטרינר, לסיים את הפעולה בכמה דקות של אי נעימות לכלבה נחשב לפעמים בטוח יותר מאשר להכניס אותה למצב של חוסר הכרה, האטה בקצב הלב ותהליך התאוששות ארוך וסיכון לכך שלא תתעורר. זה נקרא ניהול סיכונים מול תועלת.
סתם שתדעי ניסיון לקחת דגימה ללא טשטוש הוא פרקטיקה מקובלת לחלוטין. זה רחוק מהגדרה של רישול רפואי. אולי לא היה רגיש מספיק לסבל של הכלבה באותו רגע, אבל פה הוטרינרית דווקא פעלה לפי הפרוטוקול הרפואי כדי להשיג אבחנה ולטפל במקרה. רישול היה אם היא הייתה מתעלמת או נותנת תרופה שאסור לתת במצב כזה.
וטרינרים מעדיפים להימנע מטשטוש לכל פעולה קצרה (כמו ביופסיה במחט דקה), כי לכל חומר הרדמה יש סיכון, גם אם קטן. עבור וטרינר, לסיים את הפעולה בכמה דקות של אי נעימות לכלבה נחשב לפעמים בטוח יותר מאשר להכניס אותה למצב של חוסר הכרה, האטה בקצב הלב ותהליך התאוששות ארוך וסיכון לכך שלא תתעורר. זה נקרא ניהול סיכונים מול תועלת.