אנשים ברחוב אתמול שאלו אותי אם אני בסדר כי זה היה נראה שחבר שלי מרביץ לי (קצת ארוך)

לדעתי הוא צודק אני יכולה להבין אותו...
שאישה מרביצה בצחוק היא חייבת לדעת לעצור, ברגע שזה לא בצחוק ואת פוגעת בגבר שלך וממשיכה זה פוגע...אם שאני הייתי בזוגיות ובטעות מגזימה הייתי מחבקת ומבקשת סליחה כי זה באמת לא בסדר אימות בזוגיות....הוא ניסע לעצור אותך לא להרביץ לך...מהצד תנסי לראות את זה...תנסי להבין מה הוא מרגיש...לדעתי באמת הגזמת ואת חייבת לו התנצלות לא יודעת בדיוק מה המריבה שלכם אבל לפי מה שאת אומרת את הלא בסדר בסיפור לא הוא...אם לא הבנתי משהו אז תתקני אותי כי לפי מה שהבנתי הוא ניסה לעצור אותך ואת זאת שהיית אלימה...

זה נשמע כמו סיטואציה שיצאה משליטה לשני הצדדים, אבל חשוב להגיד את האמת מה שתיארת זה לא בצחוק. כשזה מגיע למשיכות חזקות, צוואר, לרדוף אחד אחרי השני ולהרביץ זה כבר לא משחק אלא משהו לא בריא בכלל.
זה שאנשים ברחוב חשבו שקורה משהו אלים זה סימן שמשהו שם נראה לא תקין מבחוץ.
גם אם את מרגישה שהוא מאשים אותך, כדאי לעצור רגע ולהבין ששניכם צריכים לקחת אחריות. קשר לא אמור להגיע למקום פיזי בכלל, אפילו לא בקטנה.
אם ממשיכים ככה, זה רק ידרדר. עדיף לשים גבול ברור בלי אלימות בכלל, משני הצדדים, ולדבר כמו אנשים בוגרים
והבעיה אצלכם זה איך אתם מגיבים בזמן עצבים. פתרון יכול להיות לקבוע מראש חוק פשוט כשיש ריב, לא מתקרבים פיזית בכלל. כל אחד לוקח מרחק של כמה דקות עד שנרגעים.
בנוסף, במקום לרדוף אחד אחרי השני, פשוט מסכימים שאם מישהו אומר אני הולך/ת הביתה מכבדים את זה ולא עוצרים בכוח.
אחרי שנרגעים אפשר לשלוח הודעה או לדבר רגוע, אבל לא תוך כדי עצבים.
כי כל עוד אתם ממשיכים עם המגע הפיזי הזה גם אם זה נראה לכם בקטנה זה ימשיך להסלים.

שואל השאלה:
כן אני מודעת שגם אני לא הייתי בסדר אבל לא,
הוא לא ניסה לעצור אותי כי הייתי אלימה הוא ניסה לעצור אותי כי ברחתי ממנו אחרי שהוא ברח ממני
באותו הרגע ניסיתי להשתחרר ממנו לא הרבצתי לו וברור שאני מבקשת סליחה כשאני מגזימה עם המכות וגם הוא לפעמים מגזים ומבקש סליחה