אני שונאת להיות לבד עם המחשבות שלי

שלום יקרה
מבינה מדברייך שהמחשבות לעיתים מאיימות להציף כמו גלים סוערים שעולים מתוך הריק...
תחושות וזיכרונות שצובעות וממלאות את הלב בצבעים קודרים...
נראה שלפעמים זה יכול להרגיש כאילו את עומדת לבדך בלב הסערה מנסה לאסוף את עצמך שלא תתפרקי לרסיסים ואולי גם מחפשת מקום להסתתר...
לעיתים עיסוק בפעילות יצירתית יכולה להרגיע ולהפיג את המתח ותחושת הבדידות...כתיבת המילים ביומן, לצייר או לצבוע משהו שאת אוהבת...
יתכן שתוכלי לשתף מישהו בסביבתך שאת סומכת עליו וכך גם לפרוק מעלייך את משא הזיכרונות והמחשבות הקשות...

אם תרגישי שנכון עבורך, באתר עמותת סה"ר יש קובץ שמרכז ארגוני סיוע,
מצרפת קישור במקרה שתרצי לבדוק אם יש ארגון שתרגישי שיוכל לסייע לך
https://did.li/gx2cn
בנוסף אם תרצי לשתף עוד, מזמינה אותך לשיחה בצ'אט האנונימי עם אחד המתנדבים של סה"ר המתנדבים שלנו פה להקשיב ולסייע לך, גם הערב מצרפת קישור במקרה שתרצי לפנות

שלך
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
אני תכלס במשפחה שומרת שבת... אז אני רק בלילה בטלפון בסתר אבל רוב היום אני פשוט בוהה בקיר אין לי באמת מה לעשות לפעמים אני מנסה לקרוא ספר אבל זה לא עובד

כל דבר אחרי שישכיח לך
מוזיקה או סדרה

תעסיקי את עצמך בדברים, ושתדעי שזה גם חשוב להתמודד עם המחשבות שלך לבד ולבלות עם עצמך. אז תנסי לעבוד על זה