15 תשובות
כן
בעיקר עכשיו במלחמה זה נפוץ
בעיקר עכשיו במלחמה זה נפוץ
כן זה עובר
פשוט תנסי למצוא דברים קטנים ביום שגורמים לך לשמחה ושאת מחכה להם
בהצלחה ותזכרי שזה יעבור
פשוט תנסי למצוא דברים קטנים ביום שגורמים לך לשמחה ושאת מחכה להם
בהצלחה ותזכרי שזה יעבור
כן
אולי את בודדה
והאדם הוא יצור חברתי
והאדם הוא יצור חברתי
כן עכשיו בעיקר תעסיקי את עצמך בדברים שאת אוהבת זה יעבור תזכירי שזה בגלל החמלה ה ואחר כך הכל יחזור להיות רגיל
שואל השאלה:
כאילו אני יכולה להיות הכי שמחה שיש ואז יש חי נפילה ממש של עצבות
כאילו אני יכולה להיות הכי שמחה שיש ואז יש חי נפילה ממש של עצבות
אנונימית
כן
עצה שלי תתני לעצמך להרגיש, אם את עצובה אל תנסי להדחיק את זה. זה סתם ירגיש כאילו את עובדת על עצמך ומזייפת שמחה שלא באמת קיימת כרגע, וההדחקה הזאת תפגוש אותך בשלב יותר מאוחר וחבל.
אם את עצובה תני לעצמך להיות עצובה, תשקעי בזה קצת ותנסי להבין מה קרה שגרם לך להרגיש ככה.
לפעמים עצם המחשבה וניתוח הסיטואציה תעזור לך להגיע למסקנה שאולי מה שקרה לא כלכך נורא ואין לך באמת סיבה להרגיש ככה, ואם כן יש סיבה אז הניתוח הזה יעזור לך למצוא לעצמך פתרון.
גם לפרוק לאנשים יכול נורא לעזור, לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה רק להוציא החוצה מה שחונק אותנו מבפנים לבן אדם שאנחנו סומכים עליו ומסוגל להקשיב, ואולי אפילו לעזור.
אחרי זמן מסויים זה עובר, לא משנה כמה חרא את מרגישה וחושבת שזה בחיים לא יגמר
זה יכול לקחת שעה, יומיים, שבוע, חודשיים, אבל בסופו של דבר כל תקופה רעה תעבור
בינתיים את יכולה להעסיק את עצמך, זה שאמרתי "לשקוע ברגש" לא אומר לשבת בדיכאון במיטה כל היום בלי לעשות כלום
אלא לתת לעצמך להרגיש, אבל גם לחיות.
תצאי עם חברים, תהיי עם המשפחה, תפתחי תחביבים או שתשקיעי בתחביבים שכבר יש לך, תראי סדרות/סרטים שמחים, תקראי ספרים, תטפחי את עצמך, תלמדי משהו חדש
תעשי משהו שיגרום לך להרגיש טוב גם בתקופה רעה, זה יעזור לך לעבור את זה מהר יותר
ועוד משהו, לי אישית עוזרת גם הזדהות
וזאת לא חייבת להיות הזדהות מצד חבר או סתם בן אדם רנדומלי, אלא דרך סרטונים
יש איזה חשבון באינסטגרם (אם תרצי אני אכתוב את השם שלו) שמעלה כל יום כמו מין סרטוני פסיכולוגיה כאלה שמדברים על סיטואציות שאנחנו עוברים או רגשות או דפוסים ודברים מעניינים כאלה ומשלב לפעמים משפטים לחיים או טיפים, תוכן כזה לי אישית מאוד עוזר
אני כבר וויתרתי על לספר לחברים מה עובר עליי כי לא תמיד הם מבינים ומעצבן אותי שאנשים אומרים שהם מבינים כשהם לא, פרשתי לתוכן פסיכולוגי כי מרגיש לי שזה יותר מדבר אליי ואולי זה יעזור גם לך
עצה שלי תתני לעצמך להרגיש, אם את עצובה אל תנסי להדחיק את זה. זה סתם ירגיש כאילו את עובדת על עצמך ומזייפת שמחה שלא באמת קיימת כרגע, וההדחקה הזאת תפגוש אותך בשלב יותר מאוחר וחבל.
אם את עצובה תני לעצמך להיות עצובה, תשקעי בזה קצת ותנסי להבין מה קרה שגרם לך להרגיש ככה.
לפעמים עצם המחשבה וניתוח הסיטואציה תעזור לך להגיע למסקנה שאולי מה שקרה לא כלכך נורא ואין לך באמת סיבה להרגיש ככה, ואם כן יש סיבה אז הניתוח הזה יעזור לך למצוא לעצמך פתרון.
גם לפרוק לאנשים יכול נורא לעזור, לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זה רק להוציא החוצה מה שחונק אותנו מבפנים לבן אדם שאנחנו סומכים עליו ומסוגל להקשיב, ואולי אפילו לעזור.
אחרי זמן מסויים זה עובר, לא משנה כמה חרא את מרגישה וחושבת שזה בחיים לא יגמר
זה יכול לקחת שעה, יומיים, שבוע, חודשיים, אבל בסופו של דבר כל תקופה רעה תעבור
בינתיים את יכולה להעסיק את עצמך, זה שאמרתי "לשקוע ברגש" לא אומר לשבת בדיכאון במיטה כל היום בלי לעשות כלום
אלא לתת לעצמך להרגיש, אבל גם לחיות.
תצאי עם חברים, תהיי עם המשפחה, תפתחי תחביבים או שתשקיעי בתחביבים שכבר יש לך, תראי סדרות/סרטים שמחים, תקראי ספרים, תטפחי את עצמך, תלמדי משהו חדש
תעשי משהו שיגרום לך להרגיש טוב גם בתקופה רעה, זה יעזור לך לעבור את זה מהר יותר
ועוד משהו, לי אישית עוזרת גם הזדהות
וזאת לא חייבת להיות הזדהות מצד חבר או סתם בן אדם רנדומלי, אלא דרך סרטונים
יש איזה חשבון באינסטגרם (אם תרצי אני אכתוב את השם שלו) שמעלה כל יום כמו מין סרטוני פסיכולוגיה כאלה שמדברים על סיטואציות שאנחנו עוברים או רגשות או דפוסים ודברים מעניינים כאלה ומשלב לפעמים משפטים לחיים או טיפים, תוכן כזה לי אישית מאוד עוזר
אני כבר וויתרתי על לספר לחברים מה עובר עליי כי לא תמיד הם מבינים ומעצבן אותי שאנשים אומרים שהם מבינים כשהם לא, פרשתי לתוכן פסיכולוגי כי מרגיש לי שזה יותר מדבר אליי ואולי זה יעזור גם לך
שואל השאלה:
אוף נגמרו לי הפרחים אבל ממש ממש תודה לךך
אוף נגמרו לי הפרחים אבל ממש ממש תודה לךך
אנונימית
שואל השאלה:
אני אשמח שתכתבי את השם תודהה
אני אשמח שתכתבי את השם תודהה
אנונימית
בכיף אין על מה אני לא מגיבה בשביל פרחים באמת חשוב לי לעזור כשאני יכולה:))
וזה החשבון - philosophaire_
וזה החשבון - philosophaire_
כן
חדר כושר.
אצלי זה עבר אחרי 5 שנים וזה חזר יותר קשה.
אנונימי
כן זה עובר
תעשי תחביב כלשהו זה עוזר, אם אין תכיני אדיטים בתבניות מוכנות זה עוזר
תעשי תחביב כלשהו זה עוזר, אם אין תכיני אדיטים בתבניות מוכנות זה עוזר
היי לך,
מהמילים שלך עולה תחושה של עצב ואולי גם חוסר ודאות לגבי האם זה זמני או משהו שיישאר.
נשמע שיש גם רצון להבין אם מה שאת חווה קורה גם לאחרים, ואולי לקבל איזו תחושת כיוון בתוך מה שמרגיש לא ברור.
יכול להיות שהתקופות האלו מרגישות ארוכות או כבדות במיוחד כשנמצאים בתוכן, ואולי קשה לראות מתוכן אם ומתי זה משתנה.
עצם זה שבחרת לשאול ולשתף כאן, זה לא מובן מאליו. אולי יש בזה גם רצון לא להישאר לבד עם התחושות, ולמצוא דרך להרגיש קצת אחרת.
חשוב לא להישאר לבד עם מה שעובר עלייך. אולי יש מישהו בסביבה שלך שתוכלי לשתף אותו במה שאת מרגישה. לפעמים עצם השיחה יכולה להקל מעט, גם אם לא משנה את הכל בבת אחת.
אם תרגישי שזה נכון עבורך, תדעי שאנחנו בעמותת סה"ר כאן בשבילך.
את מוזמנת לפנות לצאט באתר לשיחה אישית ואנונימית, במרחב שקט ולא שיפוטי, שבו אפשר לדבר על מה שעובר עלייך בקצב שלך ורק כמה שמתאים לך לשתף.
מצרפת קישור לצאט
שלך,
מתנדבת סה"ר
מהמילים שלך עולה תחושה של עצב ואולי גם חוסר ודאות לגבי האם זה זמני או משהו שיישאר.
נשמע שיש גם רצון להבין אם מה שאת חווה קורה גם לאחרים, ואולי לקבל איזו תחושת כיוון בתוך מה שמרגיש לא ברור.
יכול להיות שהתקופות האלו מרגישות ארוכות או כבדות במיוחד כשנמצאים בתוכן, ואולי קשה לראות מתוכן אם ומתי זה משתנה.
עצם זה שבחרת לשאול ולשתף כאן, זה לא מובן מאליו. אולי יש בזה גם רצון לא להישאר לבד עם התחושות, ולמצוא דרך להרגיש קצת אחרת.
חשוב לא להישאר לבד עם מה שעובר עלייך. אולי יש מישהו בסביבה שלך שתוכלי לשתף אותו במה שאת מרגישה. לפעמים עצם השיחה יכולה להקל מעט, גם אם לא משנה את הכל בבת אחת.
אם תרגישי שזה נכון עבורך, תדעי שאנחנו בעמותת סה"ר כאן בשבילך.
את מוזמנת לפנות לצאט באתר לשיחה אישית ואנונימית, במרחב שקט ולא שיפוטי, שבו אפשר לדבר על מה שעובר עלייך בקצב שלך ורק כמה שמתאים לך לשתף.
מצרפת קישור לצאט
שלך,
מתנדבת סה"ר