6 תשובות
אני די מסכימה עם הטענה. הרבה פעמים משתמשים במילה אחדות כאילו היא ערך עליון, אבל בפועל לא מוכנים לזוז אפילו קצת מהעמדה האישית ואז זה באמת מרגיש כמו דרך להאשים את הצד השני במקום לפתור משהו. מצד שני, יש גם גבול למה שאנשים מוכנים להקריב, כי יש נושאים שהם לא סתם דעה אלא ערכים בסיסיים מבחינתם.
אז אחדות אמיתית לא חייבת לבוא מהקרבה גדולה, אלא מנכונות להקשיב, להבין את הצד השני (לנסות לפחות), ולחפש פשרות אמיתיות, גם אם הן לא מושלמות לאף אחד
שואל השאלה:
^"פשרות אמיתיות" אומר הקרבה. "מוכנות להקשיב" לא נותנת כלום אם כל אחד נשאר בדיוק בעמדה ההתחלתית שלו.
אנונימית
שמעי לדעתי לכל הקונפליקטים שהצגת יש פתרונות מאוד ברורים. הבעיה היא שכל אחד חושב את זה ובגלל זה הקונפליקטים נוצרו מלכתחילה
אבל לא חושב שישראל תגיע למצב של מלחמת אזרחים וקונפליקטים מותר שיהיו.
אולי אפשר קצת לשנות את החוקים בשביל להפוך דברים ליותר הוגנים וכך להפסיק חלק מהבעיות כמו זכות הצבעה רק למי ששירת בצבא או לא לתת אפשרות לאנשים עם עבר פלילי חמור לרוץ לכנסת
שואל השאלה:
^ברור שמותר שיהיו מחלוקות, אבל בגלל זה השאלה מופנית בעיקר למי שטוען שאחדות זה דבר חשוב. אני שואלת מה אותם אנשים מוכנים להקריב בתמורה לאחדות הזו.
ברור גם שכל צד חושב שיש לו פתרונות, זה בדיוק מה שאומרת המילה מחלוקת. השאלה היא על אילו פתרונות כל צד מוכן לוותר.
אנונימית
נכון, פשרות אמיתיות כן כוללות הקרבה אבל לא כל הקרבה היא אותו דבר. יש הבדל בין לוותר על משהו נקודתי לבין לוותר על ערכים בסיסיים. והקטע של להקשיב הוא לא סתם נחמד, כי בלי זה בכלל אי אפשר להגיע לפשרה אמיתית. אם אתה לא מבין מה חשוב לצד השני ולמה איך תדע על מה כן אפשר להתגמש ועל מה לא
שואל השאלה:
^ברור שצריך תקשורת כדי לדעת מה הצד השני בכלל רוצה. זה שצד אחד "יתפשר" ויסכים לא לאכול יותר שוקולד לא יעזור לאף אחד כי אין דרישה כזו בצד השני. השאלה שלי היא מן הסתם אילו דברים שהצד השני דורש אנשים היו מוכנים להקריב, כשלא מדובר על דברים שהם גם ככה מסכימים איתם.
אנונימית