פריקה לגבי חברים וזה כנסו רגע

אני בת 15, אין לי כזה הרבה חברים, בתכלס חברים אמיתיים אני יכולה לספור על יד אחת וזה מבאס אותי אבל אני לומדת להבין שהכל בא בזמנו ועדיף את החברים הטובים שאולי ממש קצת אבל כן יש לי אבל כל הזמן אני מרגישה שלא אוהבים אותי ומעריכים אותי ואין לי באמת חברים אמיתיים שיעזרו לי ושאני גם ארצה לפנות, זה אולי קצת כפוי טובה כי כן יש אנשים שאומרים לי שאני יכולה לבקש עזרה ולדבר איתם אם קרה משהו ובכללי אבל אני לא תמיד מרגישה עם זה בנוח ולרוב אני שמה חיוך וממשיכה הלאה.

אבל רציתי לשאול על משהו אחר בכלל,
בזמן האחרון החברה הכי טובה שלי כל הזמן משחקת במשחק מחשב עם עוד שני אנשים וארבעתנו חברים אבל הם הפסיקו לקרוא לי גם בשלב מסוים ונוצר מן חבורה של שלושתם שהם משחקים יחד וזה ממש מעליב אותי לפעמים..

למרות שאני יודעת שלרוב אני לא ארצה לשחק במה שהם משחקים והמון פעמים אני אמרתי ואני אגיד שאני עסוקה עכשיו בשביל לשחק איתם אבל לפחות להזמין אותי?
אני מרגישה שאני צריכה להתחנן שיאהבו אותי לנסות כל כך קשה כדי להרגיש מקובלת ונינוחה וזה ממש מעייף ומבאס.

במיוחד שזו החברה הכי טובה שלי אבל היא גם כל הזמן נותנת לי הרגשה דו צדדית שאני החברה הכי טובה שלה ומתה עליי אבל אז היא מתנהגת ככה וככה (אני לא אכנס לזה יותר מדיי) וזה פוגע בי לפעמים.


(וכנראה שאף אחד לא יודע/לא שם לב שאני מרגישה ככה)


מה דעתכם? ואם אני צודקת שזה פוגע בי?