איך הייתם מתמודדים אם נכות הייתה נופלת עליכם באמצע החיים

אפשר לחנות בכל מקום זה משהו

ממשיכה בחיי כרגיל
(בערך)

פשוט מתמודד עם זה... אתה לא יכול לבחור.
ולצערנו יש הרבה כאלה עכשיו.
פשוט אין לך רגל... זה לא שאלה של "איך", אתה פשוט עושה את זה... הרגל לא תחזור.

נשברת אבל אחרי שהייתי קמה הייתי עושה חישוב מסלול מחדש, מודה על הכל כי יש אנשים שאין להם דברים שיש לי ובכלל את הזכות לחיות..
הייתי בונה לעצמי שגרה ליום יום גם פרקטית וגם כיפית ורגועה מתכננת את העתיד שלי ולומדת לאט לאט לחיות לצד זה.
כמובן אוספת אנשים מדהימים לצידי ונכנסת לקהילה של נכים יוזמת דברים, יוצרת ומארגנת ובעיקר עושה טוב לאנשים אחרים ונותנת מעצמי כי זה הדבר הכי מספק ומרפא שיש

אשתו של אבא שלי נמוכת קומה ועברה סרטן, עשתה דוקטורט, רכזת אקדמית של המרכז ללימודי מוגבלות, מרצה באוניברסיטה, מוזמנת להרצות בטקסים בחו"ל, רוקדת ומופיעה בארץ ובחו"ל, דיגמנה.
חברה שלה מציירת עם הפה ציורים מטורפים, באמת אומנית מטורפת.
ואגב שניהן בנו משפחה מדהימה.
הן ההוכחה שנכות לא עוצרת אנשים מלהצליח ולהרגיש סיפוק ושמחה