דתיים/חרדים האם אתם נותנים יחס למי שמזלזל בהלכה או ביהדות בכללי?

כמובן שזה אופי , אין פה מכלול אף פעם ..
יכולה להגיד לך שאני מכבדת אדם שמכבד אותי בלי קשר לדת .

לא זה לא מעניין אותי בסוף הוא ימות והוא יביא דיי בעיה שלו

אני אישית לא

^^ דיי כבר עם השנאת חינם שלך למה ככה

רק מחאה ולא הייתי רוצה שום שיחה איתן חוץ ממקרים שהיו פונים אלי בשביל להסביר להם את עצמי ואת ההלכה ואז היו מדברים בסדר ולא מזלזלים

מי שמזלזל לא אמור לקבל יחס יפה...

אני לא דתייה, אבל לא הייתי נותנת יחס טוב לבן אדם שמזלזל באנשים ובאמונה שלהם. הם יכולים לא להאמין, אבל לזלזל זה כבר דבר אחר.

'מצווה לאהוב את הרשעים'- חזו"א יו"ד סי' ב אות כח, נפסק להלכה ביבי"א ח"ח יו"ד סי' כא.

ובעיון שם הוא ביאר העניין שמאחר ובטלה מצוות תוכחה, אין רשע בלא תוכחה, וגם אם הוכחנו אותו, לא עשינו כלום וכאילו לא הוכחנוהו מעולם, ובמקרה הרע רק עשינו חטא בתוכחתנו אליו משום 'ולא תישא עליו חטא' ומשום 'לא תונו איש את עמיתו' (ח"ח לאווין אות יד ובבאר מים חיים שם), וממילא לא קיימת מציאות של רשעים.
והעתיקו הרב עובדיה שם להלכה כלשונו.

וכן כתב בנו הרב יצחק יוסף בשו"ת הראשל"צ ח"ב חו"מ סי' ו בשם פוסקים רבים נוספים [והוסיף על דבריו דברי רבים (שנמצאו בשדי חמד ובפוסקים אחרים) שמ"מ יש אחד בדור שמותר לו להוכיח וכן למי שקיים בו שני תנאים- ששימש אותו בעצמו זמן מה וגם שלימדו בפרטיות את דרכי התוכחה].

עריכה: יתכן שבאמת אתעצבן ממנו, ואפעל שלא כדין, אבל לעניין ה'רצוי', הוא כדלעיל.
לעניין המצוי, זה יותר קשה...

^^ שם זה שנאה על העבירות וחובת ההוכחה (שכמובן שמצוה זו לב בטלה בימינו) קודם השנאה כי קיים כזה תנאי בהגות מיימוניות על הרמב"ם בנוגע לרשע שמותר לשנואתו וכאן השאלה היא על אלה שגרעו מכך כי אם הם מזלזלים אז הם בהכרח יודעים מה שהם עושים גם בלא תוכחה שלנו לרוב הם אפילו אפיקורסים ואתה החלטת משם שכאילו בגלל זה אף אחד לא רשע

לדעות שלהם לא