מרגיש צורך לפרוק פה - בבקשה אל תשפטו

בבקשה אל תשפטו אותי, התאהבות זה לא משהו שבוחרים בו ולא בוחרים במי להתאהב.
אז היי לכולם
אני אבנר (שם בדוי) בן 20 ואני משרת בבסיס פתוח בתפקיד של יומיות (היה לי פרופיל 21 והתעקשתי להתנדב לצבא והעלו לי ל25)
ואני מרגיש כבר כמה חודשים שהתאהבתי במפקדת שלי.
יש לי איתה שיחות טובות במהלך הזמן בצבא ויש לנו נושאים והומור משותף, אני מרגיש משהו שלא הרגשתי לפני, אני מרגיש שאני פשוט אוהב את הגרסה של עצמי שאני לידה, גרסה שקטה של עצמי, גרסה נינוחה של צחוק והומור, היא באמת הצליחה להזיז לי משהו בלב והיא באמת מישהי מיוחדת בעיני.
המפקדת שלי גדולה ממני בערך ב-3 שנים, היא בקבע ואחרי שהיא תשחרר ישארו לי עוד תשעה חודשים בסדיר, אני בטוח שהיא רואה אותי בתור בן אדם טוב
לא יודע בכלל אם זה מספיק בשבילה לזוגיות (לכאן או לכאן)
כן מדי פעם שותים קפה ביחד תוך כדי עבודה וכן היו סיטואציות טובות ביחד כמו למשל שהבאתי לה בבוקר את החלב שהיא אוהבת ואז כשהיא הבינה שזה אני הבאתי היא אמרה לי כזה "וואו איזה גבר" או לדוגמה היא הכינה לעצמה קפה פעם ושאלה אותי אם אני רוצה גם (ברור שאמרתי כן חח) ואחרי שאמרתי לה שזה טעים היא אמרה כזה יש! וצחקה אבל עדיין יש את הפערים של חייל/מפקדת לשעבר, גילאים, סדיר/קבע, היא גרה בדירה שכורה ואני עדיין עם ההורים..

אני לא מתכוון לעשות משהו בחודשים האלה כמובן (רוצה לשמור על מקצוענות כמה שאפשר) אבל אחרי השירות שלה בא לי לשים פס על מה שהסביבה חושבת ולנסות לראות אם אפשר להזמין אותה לקפה בחוץ ולראות אם זה קשר שיכול להחזיק מחוץ לצבא, הפחד היחיד אבל הגדול שלי היא שהיא תראה אותי בתור אינטרסנט שהיה אליה טוב רק בגלל "אינטרסים אישיים"

אחרי הפריקה הזאת אני צריך איזו עצה/מחשבה/תהייה ובכל מקרה תודה רבה לכל מי שקרא עד כאן ולכל מי שיגיב פה
מעריך אותכם מאוד