למה אנשים חושבים שלעבוד בסופר פארם זה אותו דבר כמו לעבוד בכל חנות אחרת??

כאילו זה לא אותו דבר בכלל. הדבר היחיד שדומה זה האופי של העבודה והלקוחות שנמצאים בכל מקום.
אבל מבחינת שאר הדברים לא אותו דבר בכלל.
התנאים בסופר פארם באמת נוראיים

אם את בקופה את לא יכולה לצאת לשירותים עד שבאים להחליף אותך וכשיש מלא אנשים מצפים ממך להתאפק שעות כי יותר חשוב שהם יקבלו שירות מאשר הבריאות שלך.

יש מצב שזה בעוד מקומות ככה אבל באמת מרגיש שבגלל הגישה של "הלקוח הכי חשוב ותמיד צודק" שלקוחות מרשים לעצמם לומר הכל לעובדים ולהתנהג מגעיל ולצפות שיעשו בשבילם הכל ברמה שהם רוצים שאני אשים להם את הכרטיס אשראי על המסופון. פעם הבאה שמישהו נותן לי כרטיס שלו ככה אני אקח לו אותו וזהו.
גם זקנים בקופות עצמאיות שרוצים שאני אעשה להם את הקנייה.


מקום עבודה ממש צפוף בקופות ברמה שאי אפשר לזוז בכלל. אני זוכרת שהייתי באיזו חנות חד פעמי עם אמא שלי והקופה בצורת ר כזאת ויחסית ראיתי שהיה מרחב והיה מקום לשים את המוצרים גם. לא מבינה למה אצלנו זה רק קובייה קטנה


עבודה בשעות מוגזמות, בעיקר בשישי ובחג. כאילו בואו יש בית מרקחת אבל למה שאנשים לא יהיו אחראים וידאגו לסידורים שלהם בזמן?? הרי אם בית מרקחת היה פתוח רק עד 3 או 4 בשישי אף אחד לא היה מחכה לדקה האחרונה לקנות תרופות, אבל מנצלים את זה.
גם בחג זה אותו דבר כאילו אין גמישות או הבנה שחג זה משהו שחשוב להרבה אנשים פה בארץ.
חנויות אחרות או לא עובדות בחגים או שהן עובדות מקוצר.


במטבח אין כוסות חד פעמיים, אין נייר. קפה בקושי יש.
סופרים לך הפסקות על הדקה.
זהו נראה לי