23 תשובות
חיית מחמד שלי דה
ילד
להציל תחיה שלי
את הכלב שלי
חיית מחמד
את החתול שלי
ילד של מישהו אחר, זה הסדר הנכון
חיית מחמד
אין לי חיית מחמד אז ילד של מישהו אחר
החיה שלי
לא חושבת שבני אדם "יותר חשובים מכולם"
לא חושבת שבני אדם "יותר חשובים מכולם"
אין לי חיית מחמד אבל במקרה והיה לי כנראה שהחיית מחמד
ככל הנראה ילד
לצערי ילד
התשובות פה גורמות לי חלחלה
אנונימי
ילד של מישהו אחר זה לא אחראיות שלי והבעל חיים שלי הוא אחראיות שלי וברגע שאימצתי אותו זה בידיים שלי לדאוג שלא יקרה לו כלום
יותר אנוכי בעיני לא לדאוג ליצור החי היחיד שב100 אחוז תלוי בכם
יותר אנוכי בעיני לא לדאוג ליצור החי היחיד שב100 אחוז תלוי בכם
אנונימית
תשובה מעולה^
ומה בדיוק אנוכי פה??
ומה בדיוק אנוכי פה??
אנונימית
הרבה פה עונים שאת חיית המחמד אז אני רואה צורך להגיב, כי זה באמת עיוות מוסרי מטורף.
אדם אמור להרגיש יותר אחריות ומחוייבות כלפי בני אדם, הרבה לפני שהוא מרגיש מחוייבת ואחריות כלפי בע"ח - אפילו אם זו חיית המחמד שלו. כי ככה הסדר פשוט.
בדיוק כמו שאם אני יכול להוציא את אחי מהכלא או להוציא סתם אדם רנדומלי מהכלא... אני אוציא את אחי. זה מעגל יותר בסיסי שיש לי יותר מחוייבות ואחריות כלפיו.
אם הייתי רואה אדם רועב ללחם או כלב רנדומלי רועב ללחם, אני אמור להעדיף לעזור לאדם שרועב ללחם - יש ביננו סולדרית, יש ביננו הסכם בלתי כתוב לערבות הדדית ביננו.
איפה הבעיה מתחילה? בחיות מחמד, פתאום כאן השאלה מסתבכת... פתאום זה יותר רגיש וטעון. פתאום אנשים מרגישים מחוייבות דווקא כלפי חיית המחמד יותר מהילד של השכן.
אז זהו, שלא. אתה בחרת במחוייבות הזו כלפי חיית מחמד - וזה כמובן יפה ומבורך מאוד! אבל זה לא הופך את הסדרים במציאות, כי המחוייבות שלנו כלפי בני אדם היא לא בחירית, כי היא פשוט מחוייבות הרבה יותר בסיסית ושרשית.
באופן טבעי יש לך הרבה יותר מחוייבות לילד של השכן מאשר לכלב שלך, אתה לא יכול להפוך את הסדר גם אם אתה ממש רוצה...
זה כמו לבחור לקום לבחורה באוטובוס אבל לא לקום למבוגר... זה יפה, אבל זה מעוות...
אדם אמור להרגיש יותר אחריות ומחוייבות כלפי בני אדם, הרבה לפני שהוא מרגיש מחוייבת ואחריות כלפי בע"ח - אפילו אם זו חיית המחמד שלו. כי ככה הסדר פשוט.
בדיוק כמו שאם אני יכול להוציא את אחי מהכלא או להוציא סתם אדם רנדומלי מהכלא... אני אוציא את אחי. זה מעגל יותר בסיסי שיש לי יותר מחוייבות ואחריות כלפיו.
אם הייתי רואה אדם רועב ללחם או כלב רנדומלי רועב ללחם, אני אמור להעדיף לעזור לאדם שרועב ללחם - יש ביננו סולדרית, יש ביננו הסכם בלתי כתוב לערבות הדדית ביננו.
איפה הבעיה מתחילה? בחיות מחמד, פתאום כאן השאלה מסתבכת... פתאום זה יותר רגיש וטעון. פתאום אנשים מרגישים מחוייבות דווקא כלפי חיית המחמד יותר מהילד של השכן.
אז זהו, שלא. אתה בחרת במחוייבות הזו כלפי חיית מחמד - וזה כמובן יפה ומבורך מאוד! אבל זה לא הופך את הסדרים במציאות, כי המחוייבות שלנו כלפי בני אדם היא לא בחירית, כי היא פשוט מחוייבות הרבה יותר בסיסית ושרשית.
באופן טבעי יש לך הרבה יותר מחוייבות לילד של השכן מאשר לכלב שלך, אתה לא יכול להפוך את הסדר גם אם אתה ממש רוצה...
זה כמו לבחור לקום לבחורה באוטובוס אבל לא לקום למבוגר... זה יפה, אבל זה מעוות...
אף אחד לא קם לבחורה באוטובוס אבל לא קם לאיש זקן
והטיעון שזה תפיסה חברתית בסיסית ושרשית אז אולי זה ככה בשבילך, לי יש תפיסת עולם שונה
והטיעון שזה תפיסה חברתית בסיסית ושרשית אז אולי זה ככה בשבילך, לי יש תפיסת עולם שונה
אוי ואבוי אני לא מאמין שאנשים באמת עונים החית מחמד שלהם, אתם רציניים? אתם תהרגו ילד ולא את הכלב שלכם? אנחנו מדברים על חיים של בן אדם
ואלו חיים של בעל חיים, במה הם פחות טובים? שניהם נשמות בסופו של דבר, אז למה לי לבחור בנשמה זרה ולא בנשמה שגידלתי?
החיה שלי.. ברגע שאימצתי אותו התחייבתי לטפל ולדאוג לו ללא משנה מה, והאחריות על הרווחה שלו היא עליי, לילד יש את ההורים שלו, שהם אלו שילכו להציל אותו
חיית מחמד
בוא נגיד שאם יש שריפה בבית כלשהוא והכלב של המשפחה היה צריך לבחור אם להציל קודם למשל את הארנב או תוכי או חיה אחרת שבבית שלו או את התינוק של המשפחה אז גם הכלב היה בוחר את התינוק קודם ( שהוא קשור אליו רגשית) זה סותר את מה שמישהו אמר פה שיצור מציל את בני מינו קודם.
אנונימית
באותו הנושא: