אני מרגישה שהחיים שלי כל כך חסרי משמעות

מצטרפת לשאלה אני כמוך גם

אם את רוצה שיחה אני כאן
מעבר לזה, החיים הם כלי שבתוכו את יכולה להכניס כל משמעות שתחליטי להכניס.
אני מבין שעוסקת עלייך תקופה לא טובה ולא קלה.. אבל תדעי שהכל זמני. גם זמנים קשים הם זמניים. אני מניח שאת מספיק חכמה למצוא מחדש כיוון ומשמעות חדשה לחיים שלך

אולי עדיין לא עיבדת (באות ע') את התקופה ההיא בצורה שמאפשרת לך להמשיך ממנה קדימה. את תקועה שם בלופ כזה. חיה את העבר ופחות את ההווה.

לדעתי הדבר שעוזר זה לא לוותר בשום מחיר על העיבוד הנכון וההתמודדות של החוויה שקרתה אז והתקופה הנוראית. אבל במקביל להבין שזה בסדר גם לחיות את ההווה ולפרוח ולשמוח ולהנות.

להבין שזה לא מתנגש. אפשר לבכות ולהתמודד על העבר הקשה, ובמקביל להנות ולהתפתח בהווה. כשמבינים שזה בסדר ומותר, אולי זה עוזר להמשיך קדימה.

ושוב.. לא להדחיק את העבר או "לשכוח" ממנו. זו טעות לדעתי. חשוב להתמודד ולהבין מי היית שם בתוך כל הסיפור הזה, ומי את היום ומי היית רוצה להיות וכו..

היי,

נשמע שאולי מאז אותה תקופה משהו בתוכך כמו נעצר במקום, כאילו הזמן ממשיך בחוץ אבל בפנים יש חלק שנשאר שם, ולא מצליח לזוז הלאה. ייתכן שהתחושה שמלווה אותך היא של ריק או ניתוק, כאילו קשה למצוא טעם או כיוון בתוך היומיום, והעומס הזה נשאר נוכח כמעט בכל רגע.

יכול להיות שהקושי לשחרר קשור לכך שמשהו מהחוויה ההיא עדיין לא קיבל מקום שלם בתוכך, ואולי הוא ממשיך להדהד ולצבוע את ההרגשה הכללית שלך. לפעמים מצבים כאלה גורמים לכך שכל יום מרגיש דומה לקודם, בלי תזוזה או שינוי מורגש, וזה אולי יוצר תחושה שהכול תקוע במקום אחד. ייתכן גם שהשאלה "מה עושים עכשיו" מרגישה גדולה מדי כשנמצאים בתוך תחושה כל כך כבדה ומתמשכת.

אם זה מרגיש לך אפשרי, אולי יהיה מקום לשתף מישהו במה שעובר עלייך. לפעמים עצם זה שמוציאים את הדברים החוצה ומאפשרים להם להישמע על ידי אדם נוסף יכול להקל מעט על המשקל שנמצא בפנים, ואולי גם לאפשר להרגיש שיש עוד נקודת מבט לצד זו שאת נושאת.

מזמינה אותך לצ'אט התמיכה שלנו, של עמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. זהו מרחב בטוח לשתף, לכתוב ולחלוק רגשות ומחשבות. אפשר ליצור קשר איתנו בווצפ במספר 055-9571399 או דרך הלינק המצורף.

שלך,
מתנדבת סה"ר.