למה אנשים שונאים את עצמם?

את צודקת לגמרי

כי החברה העלתה לזה את המודעות והתחילה לנרמל דברים כאלו

שואל השאלה:
או שזה סתם אנשים שעוד לא התבגרו והבינו שצריך לא לשנוא לאהוב את עצמך זה לא בושה

גם

כי לא לכולם יש דימוי עצמי וביטחון גבוה, זה נפוץ.
אבל מסכימה איתך

בן אדם שעכשיו אוהב את עצמו ומראה את זה ישר חושבים עליו שהוא חי בסרט ועם אובר ביטחון וזה ממש לא נכון כי מותר לאהוב את עצמך

כי אני לא אוהבת את איך שאני נראית.
וירדו עליי הרבה.

כי החברה מעלה רף גבוה איך להיראות , איך לעשות ככה וככה . .וקשה להתמודד עם זה.

בדרך כלל שנאה עצמית שכזו יושבת על דבר אחר, פידבק שקיבלנו מהחברה. בין אם זה ממעגל החברים, מהמשפחה או מאנשים זרים. הפידבק יכול להתבטא בהערות לגבי המראה, היכולות או כל אספקט אחר שלנו בתור בני אדם.
בנוסף לכך, אנחנו לומדים מהקרובים אלינו. אם לדוגמה אימא שלי התלוננה הרבה בפניי או לידי בתקופת הילדות שהחיים קשים ורעים יש סיכוי לא רע שזה "יידבק" גם בי.

לאחר שדבר כזה מקונן במוח, בעיקר אם נספג בילדות, קשה מאוד לשנות את החשיבה. השנאה הזו הולכת יד ביד עם כשלונות, כך היא מתפתחת וצובעת את העולם.
אנשים שונאים את עצמם מסיבות שונות, לרוב זו סוג של דיכוטומיה שמשליכה על החיים ככלל ועל העצמי.

בסופו של דבר יש טעם במילים שלך, אמנם חשוב להבין שזה לא שינוי שבא בקלות או בטבעיות, הוא אינו פשוט ומצריך לרוב עזרה חיצונית (היות והאדם תקוע בתוך הקבעונות העצמיים שלו שנים).

שואל השאלה:
כן אני מבינה ברור שזה מתחיל מגיל קטן והולך וגדל אם השנים פשוט צריך לחיות בטוב עם עצמך זה דבר הכי חשוב כולם שווים ולא להקשיב להייטרים ולהכנס למדיה, אני כבר אין לי טיקטוק ובקושי אני נכנסת לאינסטגרם
גם עליי צחקו ירדו פגעו אני חושבת שבכול בנאדם בעולם הזה הורידו לו תביטחון.

לקרוא לזה "חולני" לא יעזור לאנשים שלא אוהבים את עצמם לאהוב את עצמם. זה לחיות עם עצמך 24/7 ותוך כדי לחיות בחברה שמקדשת סגנון גוף מאוד ספציפי. זה לא קל