5 תשובות
כמובן! (:
בפרשת צו כתוב "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי יְהוָה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא" "וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַיהוָה" כלומר הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו על שלושה סוגי קורבנות עולה חטאת ושלמים
הקורבן הראשון הוא קורבן עולה זה קורבן שכולו חוץ מהעור מוקרב לקדוש ברוך הוא שזה מראה לנו על מימד של קודש עליון שאף אחד לא שותף לקדוש ברוך הוא ולמרות שהעולה היא קודש עליון עדיין נשאר כאן בעולם הזה את העור שהוא חלק גשמי ותחתון שלא עולה למעלה אלא נשאר כאן בעולם הזה
הסיבה שנשאר חלק בעולם הזה - כדי להראות לנו על עצמנו שלמרות שאנחנו לפעמים עולים למקום רוחני גבוה אם לא נחבר באותו הזמן בין המקום הגבוה לבין המקום הרגיל שבו אנחנו נמצאים בדרך כלל אז כשנחזור למקום הרגיל שלנו אנחנו נרגיש ניתוק מסויים בין הגוף שלנו לנשמה שלנו בגלל שהגוף לא היה חלק מההתעלות הרוחנית הזאת ולמה דווקא העור הוא זה שנשאר בעולם הזה? כי העור הוא מה שעוטף את האדם ומגן עליו ומה מגן על האדם מהבחינה הרוחנית? העולה שהיא נקודת הנשמה ואיפה זה בא לידי ביטוי שהעולה היא נקודת הנשמה? - כתוב בגמרא שקורבן עולה בא לכפר על הרהור הלב כלומר על המחשבה ומכאן רואים את המעלה העצומה של קורבן עולה שמרוב שהוא "קורבן גבוה" הוא בא לכפר על משהו שאין בו חטא של ממש וזה בא להראות לנו שכל הפעולות של האדם בשורש שלהן זה מתחיל מהמחשבה שלו ואם המחשבה שלו תהיה מתוקנת ככה גם המעשים שלו יהיו מתוקנים ואם חס וחלילה המחשבה שלו תהיה מקולקלת ככה גם המעשים שלו יהיו מקולקלים ובעצם שורש הרע בעולם זה המחשבות הרעות
בעצם בגלל ששורש כל המעשים הרעים נובע מהמחשבה זה אומר שהדבר הראשון שהאדם צריך לתקן - זה המחשבה שלו ואת זה עושים על ידי קורבן עולה
הקורבן השני הוא קורבן חטאת זה קורבן שמוקרב גם לקדוש ברוך הוא אבל גם לכהנים יש בו חלק בגלל שהכהנים לא חטאו בעגל ובגלל זה בכהן יש צד מסויים שהוא מלמד אותנו להיות שלמים ואיך יהודי צריך להתנהג לעומת קורבן עולה שהיא כנגד הנשמה של האדם ששם גם הכהן וגם שאר עם ישראל באותה הדרגה כלומר בקרובן עולה הכהן לא צריך להראות לנו איך להתנהג וזה שגם הכהן מקבל חלק בקורבן חטאת בא להראות לנו על ירידה בקדושה כי האדם חטא ויש ירידה לעולם הזה בעצם כאן כבר יש פגם וחטא בפועל והתיקון של החטאת זה שאדם חוזר בתשובה וכתוב בפסוק "במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת" כלומר איפה ששחטו את העולה - באותו המקום צריך לשחוט גם כן את החטאת וזה בא להראות לנו שכשאדם רוצה לעשות תשובה הוא צריך לזכור את "העולה" את הנשמה האלוקית שלו ומתוך המקום הזה הוא צריך לשחוט את החטאת ולעשות תשובה כי בלי לזכור את הנשמה האלוקית שלו הוא עלול ליפול וזה רק יכביד ויקשה עליו כי כשאנחנו חוזרים בתשובה כשאנחנו רוצים לחזור ולהתקרב לקדוש ברוך הוא זה דבר שמח!
ועל ידי זה מתבררת גם שאלה... למה קורבן עולה זה רק זכר וקורבן חטאת זה רק נקבה מה הסיבה לכך? בגלל שזכר זה כח ההשפעה כמו שגבר "משפיע" על האישה וככה העולם מתרבה וכמו שאמרנו קורבן עולה זה על המחשבה ובעצם זה בא לרמוז לנו שהמחשבה האמיתית צריכה להיות בחינת משפיע על המציאות ואסור לה להיות מושפעת מהחולשות שיש במציאות בגלל שהקושי יעוות את האמת וקרבן החטאת זה רק נקבה בגלל שהנקבה היא "מושפעת" מהזכר וזה בא לרמוז לנו שאותו אדם שחטא מושפע מהעולם הזה והוא לא היה עם עמוד השדרה ולא התנגד לאותו עיוות במציאות
לא סתם לפני שמקריבים קורבן חטאת צריך להקריב קורבן עולה שהיא "עולת התמיד" בגלל שאי אפשר להקריב קורבן על חטא בפועל לפני שאנחנו מתקנים את השורש החטא שלנו - המחשבה
העניין הזה של עולת התמיד שהוא נקנה מהכספים של מחצית השקל בא בשביל להראות לכל יהודי ויהודי שלא משנה מה קורה תמיד יש ליהודי את החלק העליון והקדוש הזה שהוא בא כחלק מכל עם ישראל
הקורבן השלישי זה קורבן שלמים קורבן שהוא מוקרב גם לקדוש ברוך גם לכהנים וגם לבעלים של הקורבן יש חלק בו וזה מראה לנו על שלום שאחרי שהאדם עלה למקום גבוה היה בירידה ותיקן את עצמו עכשיו סוף סוף הוא מגיע למקום השלם והמתוקן
שבעזרת השם נזכה לחזור בתשובה שלמה ושנזכה לראות את פני משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
בפרשת צו כתוב "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשָּׁחֵט הָעֹלָה תִּשָּׁחֵט הַחַטָּאת לִפְנֵי יְהוָה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא" "וְזֹאת תּוֹרַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר יַקְרִיב לַיהוָה" כלומר הקדוש ברוך הוא מצווה אותנו על שלושה סוגי קורבנות עולה חטאת ושלמים
הקורבן הראשון הוא קורבן עולה זה קורבן שכולו חוץ מהעור מוקרב לקדוש ברוך הוא שזה מראה לנו על מימד של קודש עליון שאף אחד לא שותף לקדוש ברוך הוא ולמרות שהעולה היא קודש עליון עדיין נשאר כאן בעולם הזה את העור שהוא חלק גשמי ותחתון שלא עולה למעלה אלא נשאר כאן בעולם הזה
הסיבה שנשאר חלק בעולם הזה - כדי להראות לנו על עצמנו שלמרות שאנחנו לפעמים עולים למקום רוחני גבוה אם לא נחבר באותו הזמן בין המקום הגבוה לבין המקום הרגיל שבו אנחנו נמצאים בדרך כלל אז כשנחזור למקום הרגיל שלנו אנחנו נרגיש ניתוק מסויים בין הגוף שלנו לנשמה שלנו בגלל שהגוף לא היה חלק מההתעלות הרוחנית הזאת ולמה דווקא העור הוא זה שנשאר בעולם הזה? כי העור הוא מה שעוטף את האדם ומגן עליו ומה מגן על האדם מהבחינה הרוחנית? העולה שהיא נקודת הנשמה ואיפה זה בא לידי ביטוי שהעולה היא נקודת הנשמה? - כתוב בגמרא שקורבן עולה בא לכפר על הרהור הלב כלומר על המחשבה ומכאן רואים את המעלה העצומה של קורבן עולה שמרוב שהוא "קורבן גבוה" הוא בא לכפר על משהו שאין בו חטא של ממש וזה בא להראות לנו שכל הפעולות של האדם בשורש שלהן זה מתחיל מהמחשבה שלו ואם המחשבה שלו תהיה מתוקנת ככה גם המעשים שלו יהיו מתוקנים ואם חס וחלילה המחשבה שלו תהיה מקולקלת ככה גם המעשים שלו יהיו מקולקלים ובעצם שורש הרע בעולם זה המחשבות הרעות
בעצם בגלל ששורש כל המעשים הרעים נובע מהמחשבה זה אומר שהדבר הראשון שהאדם צריך לתקן - זה המחשבה שלו ואת זה עושים על ידי קורבן עולה
הקורבן השני הוא קורבן חטאת זה קורבן שמוקרב גם לקדוש ברוך הוא אבל גם לכהנים יש בו חלק בגלל שהכהנים לא חטאו בעגל ובגלל זה בכהן יש צד מסויים שהוא מלמד אותנו להיות שלמים ואיך יהודי צריך להתנהג לעומת קורבן עולה שהיא כנגד הנשמה של האדם ששם גם הכהן וגם שאר עם ישראל באותה הדרגה כלומר בקרובן עולה הכהן לא צריך להראות לנו איך להתנהג וזה שגם הכהן מקבל חלק בקורבן חטאת בא להראות לנו על ירידה בקדושה כי האדם חטא ויש ירידה לעולם הזה בעצם כאן כבר יש פגם וחטא בפועל והתיקון של החטאת זה שאדם חוזר בתשובה וכתוב בפסוק "במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת" כלומר איפה ששחטו את העולה - באותו המקום צריך לשחוט גם כן את החטאת וזה בא להראות לנו שכשאדם רוצה לעשות תשובה הוא צריך לזכור את "העולה" את הנשמה האלוקית שלו ומתוך המקום הזה הוא צריך לשחוט את החטאת ולעשות תשובה כי בלי לזכור את הנשמה האלוקית שלו הוא עלול ליפול וזה רק יכביד ויקשה עליו כי כשאנחנו חוזרים בתשובה כשאנחנו רוצים לחזור ולהתקרב לקדוש ברוך הוא זה דבר שמח!
ועל ידי זה מתבררת גם שאלה... למה קורבן עולה זה רק זכר וקורבן חטאת זה רק נקבה מה הסיבה לכך? בגלל שזכר זה כח ההשפעה כמו שגבר "משפיע" על האישה וככה העולם מתרבה וכמו שאמרנו קורבן עולה זה על המחשבה ובעצם זה בא לרמוז לנו שהמחשבה האמיתית צריכה להיות בחינת משפיע על המציאות ואסור לה להיות מושפעת מהחולשות שיש במציאות בגלל שהקושי יעוות את האמת וקרבן החטאת זה רק נקבה בגלל שהנקבה היא "מושפעת" מהזכר וזה בא לרמוז לנו שאותו אדם שחטא מושפע מהעולם הזה והוא לא היה עם עמוד השדרה ולא התנגד לאותו עיוות במציאות
לא סתם לפני שמקריבים קורבן חטאת צריך להקריב קורבן עולה שהיא "עולת התמיד" בגלל שאי אפשר להקריב קורבן על חטא בפועל לפני שאנחנו מתקנים את השורש החטא שלנו - המחשבה
העניין הזה של עולת התמיד שהוא נקנה מהכספים של מחצית השקל בא בשביל להראות לכל יהודי ויהודי שלא משנה מה קורה תמיד יש ליהודי את החלק העליון והקדוש הזה שהוא בא כחלק מכל עם ישראל
הקורבן השלישי זה קורבן שלמים קורבן שהוא מוקרב גם לקדוש ברוך גם לכהנים וגם לבעלים של הקורבן יש חלק בו וזה מראה לנו על שלום שאחרי שהאדם עלה למקום גבוה היה בירידה ותיקן את עצמו עכשיו סוף סוף הוא מגיע למקום השלם והמתוקן
שבעזרת השם נזכה לחזור בתשובה שלמה ושנזכה לראות את פני משיח צדקינו במהרה בימינו אמן ואמן שבת שלום ומבורך! (:
*פרשת השבוע - פרשת צו*
*"וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר"*
(ויקרא ו, ה)
בפרשה שלנו בורא עולם מצווה את הכהנים לשמור על אש תמידית שתבער על המזבח:
> וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה (ויקרא ו, ה)
לכולנו יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מרגישים כבויים. מצבים של עצבות, דיכאון, או מחשבות שליליות שמציפות אותנו.
האדמו"ר מגור, ה"שפת אמת", מסביר כיצד נוכל לנצח את העצבות:
> "כִּי יֵשׁ הַבְעָרָה וְשַׁלְהֶבֶת הָעוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בְּלֵב הָאָדָם... וְעַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת אַהֲבָה אֲמִתִּית, נִשְׂרָף כָּל מַחֲשָׁבוֹת וַהֲבָלִים. כִּי בֶּאֱמֶת, עֵצָה הַיְּעוּצָה לִדְחוֹת מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הוּא רַק זֶה: לִהְיוֹת הִתְלַהֲבוּת תָּמִיד בְּחֵשֶׁק וְרָצוֹן לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. מִמֵּילָא נִתְבַּטְּלוּ כָּל הַהֲבָלִים, וְזֶה עֲבוֹדַת הָאָדָם תָּמִיד, כָּל הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה." (שפת אמת, פרשת צו, שנת תרל"א)
השפת אמת מסביר שאין צורך להילחם בעצבות או במחשבות הרעות כדי לנצח אותן. אלא ככל שנתעסק יותר בעשייה חיובית ובקיום המצוות בשמחה, העצבות פשוט תישרף ותיעלם מאליה.
אך לפעמים אנחנו נמצאים תקופה ארוכה בעצבות, עד שאנחנו עלולים לחשוב שאצלנו המצב אבוד ואי אפשר לשמוח עוד.
השפת אמת משיב על כך:
> "דִּכְתִיב: 'אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד כוּ' לֹא תִכְבֶּה'. דִּכְתִיב: 'מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת'. פֵּרוּשׁ: שֶׁיֵּשׁ בְּכָל לֵב אִישׁ יִשְׂרָאֵל נְקֻדָּה טְמוּנָה בְּהִתְלַהֲבוּת לַה', שֶׁלֹּא יוּכַל לִהְיוֹת נִכְבֶּה." (שפת אמת, פרשת צו, שנת תרמ"ד)
השפת אמת מסביר שבכל יהודי קיים ניצוץ של אש והתלהבות לבורא עולם, שלעולם לא נכבה.
לפעמים הניצוץ יכול להיות זעיר, אך הוא קיים.
וכדי להצליח להדליק את אותה נקודה בכל יום מחדש, מסביר השפת אמת את החלק השני של הפסוק:
> "וּבְכָל יוֹם יוֹרֵד הֶאָרָה חֲדָשָׁה לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וּבִעֵר כוּ' הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר'... אָכֵן מִזֶּה הָאוֹר צָרִיךְ לִהְיוֹת נִשְׁאָר רְשִׁימָה בַּלֵּב כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה לֹא תִכְבֶּה. וּמִמֵּילָא, כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים הָעוֹלִים עַל הַלֵּב צְרִיכִין לִהְיוֹת נִשְׂרָף מֵהִתְלַהֲבוּת רְשִׁימָה זוֹ." (שפת אמת, פרשת צו, שנת תרמ"ז - תרמ"ח)
בכל יום יש הארות חדשות שלא היו ביום הקודם. ולכן על האדם לחפש כיצד לשמוח באירועים שעוברים עליו באותו היום.
לדוגמה, אדם שקם בבוקר יחשוב: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לשמוח עם בורא עולם? וכך הוא ימהר להתפלל ולהניח תפילין.
כשהוא יוצא מהבית לעבודה או ללימודים וכדומה, הוא יחשוב: אילו אנשים אני יכול לשמח ולשמוח איתם היום?
וכשהוא שומר שבת יחשוב על מעלת השבת ועונג השבת שזיכה אותו ה'.
*וכך האדם יהיה רגיל להתעסק בכל רגע בעשייה טובה, בשמחה ובהתלהבות בקיום מצוות הבורא.*
*שבת שלום *
----------------------
> *אמונתי בך *
https://emunati-becha.my.canva.site/
*"וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר"*
(ויקרא ו, ה)
בפרשה שלנו בורא עולם מצווה את הכהנים לשמור על אש תמידית שתבער על המזבח:
> וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה (ויקרא ו, ה)
לכולנו יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מרגישים כבויים. מצבים של עצבות, דיכאון, או מחשבות שליליות שמציפות אותנו.
האדמו"ר מגור, ה"שפת אמת", מסביר כיצד נוכל לנצח את העצבות:
> "כִּי יֵשׁ הַבְעָרָה וְשַׁלְהֶבֶת הָעוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בְּלֵב הָאָדָם... וְעַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת אַהֲבָה אֲמִתִּית, נִשְׂרָף כָּל מַחֲשָׁבוֹת וַהֲבָלִים. כִּי בֶּאֱמֶת, עֵצָה הַיְּעוּצָה לִדְחוֹת מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הוּא רַק זֶה: לִהְיוֹת הִתְלַהֲבוּת תָּמִיד בְּחֵשֶׁק וְרָצוֹן לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. מִמֵּילָא נִתְבַּטְּלוּ כָּל הַהֲבָלִים, וְזֶה עֲבוֹדַת הָאָדָם תָּמִיד, כָּל הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה." (שפת אמת, פרשת צו, שנת תרל"א)
השפת אמת מסביר שאין צורך להילחם בעצבות או במחשבות הרעות כדי לנצח אותן. אלא ככל שנתעסק יותר בעשייה חיובית ובקיום המצוות בשמחה, העצבות פשוט תישרף ותיעלם מאליה.
אך לפעמים אנחנו נמצאים תקופה ארוכה בעצבות, עד שאנחנו עלולים לחשוב שאצלנו המצב אבוד ואי אפשר לשמוח עוד.
השפת אמת משיב על כך:
> "דִּכְתִיב: 'אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד כוּ' לֹא תִכְבֶּה'. דִּכְתִיב: 'מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת'. פֵּרוּשׁ: שֶׁיֵּשׁ בְּכָל לֵב אִישׁ יִשְׂרָאֵל נְקֻדָּה טְמוּנָה בְּהִתְלַהֲבוּת לַה', שֶׁלֹּא יוּכַל לִהְיוֹת נִכְבֶּה." (שפת אמת, פרשת צו, שנת תרמ"ד)
השפת אמת מסביר שבכל יהודי קיים ניצוץ של אש והתלהבות לבורא עולם, שלעולם לא נכבה.
לפעמים הניצוץ יכול להיות זעיר, אך הוא קיים.
וכדי להצליח להדליק את אותה נקודה בכל יום מחדש, מסביר השפת אמת את החלק השני של הפסוק:
> "וּבְכָל יוֹם יוֹרֵד הֶאָרָה חֲדָשָׁה לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וּבִעֵר כוּ' הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר'... אָכֵן מִזֶּה הָאוֹר צָרִיךְ לִהְיוֹת נִשְׁאָר רְשִׁימָה בַּלֵּב כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה לֹא תִכְבֶּה. וּמִמֵּילָא, כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים הָעוֹלִים עַל הַלֵּב צְרִיכִין לִהְיוֹת נִשְׂרָף מֵהִתְלַהֲבוּת רְשִׁימָה זוֹ." (שפת אמת, פרשת צו, שנת תרמ"ז - תרמ"ח)
בכל יום יש הארות חדשות שלא היו ביום הקודם. ולכן על האדם לחפש כיצד לשמוח באירועים שעוברים עליו באותו היום.
לדוגמה, אדם שקם בבוקר יחשוב: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לשמוח עם בורא עולם? וכך הוא ימהר להתפלל ולהניח תפילין.
כשהוא יוצא מהבית לעבודה או ללימודים וכדומה, הוא יחשוב: אילו אנשים אני יכול לשמח ולשמוח איתם היום?
וכשהוא שומר שבת יחשוב על מעלת השבת ועונג השבת שזיכה אותו ה'.
*וכך האדם יהיה רגיל להתעסק בכל רגע בעשייה טובה, בשמחה ובהתלהבות בקיום מצוות הבורא.*
*שבת שלום *
----------------------
> *אמונתי בך *
https://emunati-becha.my.canva.site/
שבת הגדול מתחילה עוד כמה שעות ולמה היא נקראת ככה:
1.הטעם המפורסם ביותר מופיע בטור (אורח חיים, סימן ת"ל). בשנה שבה יצאו בני ישראל ממצרים, חל י' בניסן בשבת. ביום זה הצטוו בני ישראל לקחת שה לקרבן הפסח ולקשור אותו למיטתם. המצרים ראו זאת ושאלו למעשיהם, והיהודים השיבו שהם עומדים לשחוט את השה (שהיה עבודה זרה למצרים) למצוות ה'. לפי המדרש, נעשה נס גדול והמצרים לא פגעו בבני ישראל למרות ביזוי אלוהיהם, ועל שם הנס הגדול הזה נקרא השבת כך.
2.בשבת זו נוהגים להפטיר בספר מלאכי (פרק ג'), שם נאמר הפסוק:
"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא".
השם נגזר מהמילה האחרונה בנבואה זו, המבשרת על הגאולה העתידית.
3.בקהילות רבות נהוג שהרב דורש דרשה ארוכה ומפורטת בהלכות הפסח בשבת זו. בשל הקהל הרב שמתאסף לשמוע את הדרשה והזמן הממושך שהיא אורכת, כונתה השבת "גדולה". יש המוסיפים שהרב נחשב ל"גדול" הקהילה, וזו השבת שבה הוא נושא את דבריו המרכזיים.
4.יום י' בניסן היה היום שבו החלו בני ישראל את תהליך הגאולה בפועל (בלקיחת השה). לכן, שבת זו מציינת את תחילת ההתקדשות לקראת "הגאולה הגדולה".
מהנג ישראל לומר השבת בשבת "שבת הגדול שלום" ולא "שבת שלום"
1.הטעם המפורסם ביותר מופיע בטור (אורח חיים, סימן ת"ל). בשנה שבה יצאו בני ישראל ממצרים, חל י' בניסן בשבת. ביום זה הצטוו בני ישראל לקחת שה לקרבן הפסח ולקשור אותו למיטתם. המצרים ראו זאת ושאלו למעשיהם, והיהודים השיבו שהם עומדים לשחוט את השה (שהיה עבודה זרה למצרים) למצוות ה'. לפי המדרש, נעשה נס גדול והמצרים לא פגעו בבני ישראל למרות ביזוי אלוהיהם, ועל שם הנס הגדול הזה נקרא השבת כך.
2.בשבת זו נוהגים להפטיר בספר מלאכי (פרק ג'), שם נאמר הפסוק:
"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא".
השם נגזר מהמילה האחרונה בנבואה זו, המבשרת על הגאולה העתידית.
3.בקהילות רבות נהוג שהרב דורש דרשה ארוכה ומפורטת בהלכות הפסח בשבת זו. בשל הקהל הרב שמתאסף לשמוע את הדרשה והזמן הממושך שהיא אורכת, כונתה השבת "גדולה". יש המוסיפים שהרב נחשב ל"גדול" הקהילה, וזו השבת שבה הוא נושא את דבריו המרכזיים.
4.יום י' בניסן היה היום שבו החלו בני ישראל את תהליך הגאולה בפועל (בלקיחת השה). לכן, שבת זו מציינת את תחילת ההתקדשות לקראת "הגאולה הגדולה".
מהנג ישראל לומר השבת בשבת "שבת הגדול שלום" ולא "שבת שלום"
*אש תמיד*/ דניאל כהן
לאנשים טובים זה קורה הכי הרבה- כשהם נופלים הם מרגישים נורא עם עצמם. יש להם יסורי מצפון קשים והם יכולים להגיע למצב של יאוש דווקא בגלל זה שהם ציפו מעצמם ליותר מזה...
אך בהגעינו לפרשת צו אנחנו נפגשים עם פסוק מדהים שנותן לנו חיות חדשה- 'אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה'-
בנפש האדם תמיד יש אש תמיד, אש נשמתית פנימית שמאירה גם כשחשוך ואפל לו, גם כשהוא הגיע הכי נמוך ואותה אש מגלה לו שדווקא בזכות הנפילה הזו הוא יצליח להגיע עכשיו למקום גבוה יותר מה שלא היה קורה בלעדיה
האש הזאת היא מובנת באדם באופן כזה שהיא לא נכבת לעולם גם במצב השפל ביותר כי תמיד יש תיקון, תמיד אפשר לקום
איך מבעירים את האש הזאת? זה יכול להיות לימוד שמחיה אותנו, זה יכול להיות נופים מרהיבים או חבר טוב שמאיר פנים, זו יכולה להיות התבודדות עמוקה
ואז האש שלנו תידלק וכל החסרונות הכי גדולים יראו בשבילנו כמקפצות אל הטוב
שבת שלום
מהקבוצת וואטסאפ הזאת יש שם דברי תורה שבועיים
https://chat.whatsapp.com/kryyfgsswpx5v8jnpmgvwm
לאנשים טובים זה קורה הכי הרבה- כשהם נופלים הם מרגישים נורא עם עצמם. יש להם יסורי מצפון קשים והם יכולים להגיע למצב של יאוש דווקא בגלל זה שהם ציפו מעצמם ליותר מזה...
אך בהגעינו לפרשת צו אנחנו נפגשים עם פסוק מדהים שנותן לנו חיות חדשה- 'אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה'-
בנפש האדם תמיד יש אש תמיד, אש נשמתית פנימית שמאירה גם כשחשוך ואפל לו, גם כשהוא הגיע הכי נמוך ואותה אש מגלה לו שדווקא בזכות הנפילה הזו הוא יצליח להגיע עכשיו למקום גבוה יותר מה שלא היה קורה בלעדיה
האש הזאת היא מובנת באדם באופן כזה שהיא לא נכבת לעולם גם במצב השפל ביותר כי תמיד יש תיקון, תמיד אפשר לקום
איך מבעירים את האש הזאת? זה יכול להיות לימוד שמחיה אותנו, זה יכול להיות נופים מרהיבים או חבר טוב שמאיר פנים, זו יכולה להיות התבודדות עמוקה
ואז האש שלנו תידלק וכל החסרונות הכי גדולים יראו בשבילנו כמקפצות אל הטוב
שבת שלום
מהקבוצת וואטסאפ הזאת יש שם דברי תורה שבועיים
https://chat.whatsapp.com/kryyfgsswpx5v8jnpmgvwm
כמובן!
בפרשת השבוע שלנו, פרשת צו, התורה מצווה על אהרון הכהן ובניו לשמור על אש המזבח: "אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה". לכאורה, זה נשמע פיוטי ומרגש. כל מי שיכתוב על זה יגיד שזה מסמל את הנשמה של היהודי, את הלהבה הפנימית שצריכה תמיד לבעור, ואת החשיבות של התמדה רוחנית גם כשקשה. וואו, איזה יופי ואיזה עומק.
אבל בתכלס, אם רק קוראים קצת לעומק מעבר למשפט הזה, רואים שזה פשוט שטויות מעצבנות. אין פה שום דיון על נשמות או להבות פנימיות. מדובר נטו בהוראות תפעול ביורוקרטיות ומשעממות של משחטה. הפרשה חופרת באובססיביות על טכנאות אש - איך לגרוף את האפר, מתי הכהן צריך להחליף בגדים כדי לא ללכלך אותם בדם, איזה שומן צריך לשרוף, ואיך משה נועל את כולם לשבוע שלם באוהל לסדנת חפיפה מתישה על ניהול פסולת של כבשים.
אז מוסר ההשכל האמיתי הוא שמערכות דתיות מתות על לשלוט בפרטים הכי קטנים. לוקחים פרוצדורה טכנית ומגעילה של ניקיון ושחיטה, עוטפים אותה במילים גבוהות של "קדושה", וגורמים לאנשים לחשוב שהם עושים משהו רוחני, כשבפועל הם סתם מתלכלכים בדם כדי לתחזק מנגל שלא נכבה לעולם.
בפרשת השבוע שלנו, פרשת צו, התורה מצווה על אהרון הכהן ובניו לשמור על אש המזבח: "אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה". לכאורה, זה נשמע פיוטי ומרגש. כל מי שיכתוב על זה יגיד שזה מסמל את הנשמה של היהודי, את הלהבה הפנימית שצריכה תמיד לבעור, ואת החשיבות של התמדה רוחנית גם כשקשה. וואו, איזה יופי ואיזה עומק.
אבל בתכלס, אם רק קוראים קצת לעומק מעבר למשפט הזה, רואים שזה פשוט שטויות מעצבנות. אין פה שום דיון על נשמות או להבות פנימיות. מדובר נטו בהוראות תפעול ביורוקרטיות ומשעממות של משחטה. הפרשה חופרת באובססיביות על טכנאות אש - איך לגרוף את האפר, מתי הכהן צריך להחליף בגדים כדי לא ללכלך אותם בדם, איזה שומן צריך לשרוף, ואיך משה נועל את כולם לשבוע שלם באוהל לסדנת חפיפה מתישה על ניהול פסולת של כבשים.
אז מוסר ההשכל האמיתי הוא שמערכות דתיות מתות על לשלוט בפרטים הכי קטנים. לוקחים פרוצדורה טכנית ומגעילה של ניקיון ושחיטה, עוטפים אותה במילים גבוהות של "קדושה", וגורמים לאנשים לחשוב שהם עושים משהו רוחני, כשבפועל הם סתם מתלכלכים בדם כדי לתחזק מנגל שלא נכבה לעולם.