10 תשובות
למה נפרדתם?
שואל השאלה:
זה באמת כואב, אני מרגישה שאני רוצה להקיא. לדמיין אותו כותב עכשיו לבנות אחרות, אני בטוחה שזה קורה. אחרת אין סיבה לזה שהוא מחק כל תמונה שלי. הוא מחק כל זכר לזה שאי פעם היינו בזוגיות ועוד לא עבר שבוע.
ויותר גרוע שהוא נפרד ממני בהודעה, הוא אפילו לא התכוון להפגש ולדבר ולנסות לפתור דברים בנינו. היה לו כל כך קל לוותר עליי. זה גורם לי להרגיש נורא
זה באמת כואב, אני מרגישה שאני רוצה להקיא. לדמיין אותו כותב עכשיו לבנות אחרות, אני בטוחה שזה קורה. אחרת אין סיבה לזה שהוא מחק כל תמונה שלי. הוא מחק כל זכר לזה שאי פעם היינו בזוגיות ועוד לא עבר שבוע.
ויותר גרוע שהוא נפרד ממני בהודעה, הוא אפילו לא התכוון להפגש ולדבר ולנסות לפתור דברים בנינו. היה לו כל כך קל לוותר עליי. זה גורם לי להרגיש נורא
אנונימית
שואל השאלה:
הוא נפרד ממני בטענה שהוא עדיין אוהב אותי ופשוט "אין לי סבלנות לזוגיות הזו יותר". ממש ככה הוא אמר
היו לנו הרבה חילוקי דעות וריבים, אבל פשוט להיפרד בצורה כזו, בלי אפילו לנסות לדבר כדי לפתור ולתקן את הזוגיות הזו זה מכוער, זה לא ראוי לזוגיות שהייתה לנו. לא מגיע לנו סוף כזה
הוא נפרד ממני בטענה שהוא עדיין אוהב אותי ופשוט "אין לי סבלנות לזוגיות הזו יותר". ממש ככה הוא אמר
היו לנו הרבה חילוקי דעות וריבים, אבל פשוט להיפרד בצורה כזו, בלי אפילו לנסות לדבר כדי לפתור ולתקן את הזוגיות הזו זה מכוער, זה לא ראוי לזוגיות שהייתה לנו. לא מגיע לנו סוף כזה
אנונימית
בדרך כלל דברים כאלה לא קורים בשבוע אחד. יש תקופה ארוכה שקדימה לאירוע הזה. כנראה כמה שבועות או אפילו חודשים.
בתקופה הזו הוא התבשל עם עצמו וממש ממש חבל שלא שיתף אותך. וההחלטה הסופית הגיעה כנראה אחרי איזשהו טריגר שולי יחסית.
לא יודע אם יש מה להציל את הקשר, כי אם הוא ככה עכשיו, הוא יתנהג ככה שוב בעתיד גם אם תחזרו. זו אופי.
מה שכן אפשר להציל זה את הנפש הסובלת שלך. את לא אמורה לסבול ככה. קשר יכול להסתיים הרבה יותר בקלות כשמדברים על זה. כנראה הוא לא ידע איך לעשות את זה ונעלם. חשוב שתדעי (את בטח יודעת) שאת לא אשמה במה שקרה, ולא אחראית להתנהגות שלו - וגם אם היה משהו שהפריע לו בך, האחריות והאשמה היא עליו כי הוא לא דיבר (הריבים שהיו לכם לא נחשבים "שיחה").
תזכרי את הטוב שהיה ביניכם. כי גם זה ממש נחשב. אלה זכרונות טובים וחשובים. ו.. אולי יום אחד הוא ירגע ובטעות יצא לכם לדבר ואם זה חשוב לך, אז תבדקי מה נסגר איתו שהוא לא הצליח להגיד לך שהיה לו קשה. וכמובן עדיף לא לחזור לדעתי.. החלטות שלך.
בתקופה הזו הוא התבשל עם עצמו וממש ממש חבל שלא שיתף אותך. וההחלטה הסופית הגיעה כנראה אחרי איזשהו טריגר שולי יחסית.
לא יודע אם יש מה להציל את הקשר, כי אם הוא ככה עכשיו, הוא יתנהג ככה שוב בעתיד גם אם תחזרו. זו אופי.
מה שכן אפשר להציל זה את הנפש הסובלת שלך. את לא אמורה לסבול ככה. קשר יכול להסתיים הרבה יותר בקלות כשמדברים על זה. כנראה הוא לא ידע איך לעשות את זה ונעלם. חשוב שתדעי (את בטח יודעת) שאת לא אשמה במה שקרה, ולא אחראית להתנהגות שלו - וגם אם היה משהו שהפריע לו בך, האחריות והאשמה היא עליו כי הוא לא דיבר (הריבים שהיו לכם לא נחשבים "שיחה").
תזכרי את הטוב שהיה ביניכם. כי גם זה ממש נחשב. אלה זכרונות טובים וחשובים. ו.. אולי יום אחד הוא ירגע ובטעות יצא לכם לדבר ואם זה חשוב לך, אז תבדקי מה נסגר איתו שהוא לא הצליח להגיד לך שהיה לו קשה. וכמובן עדיף לא לחזור לדעתי.. החלטות שלך.
מצטער לשמוע, אחד שלא נלחם על הקשר פשוט לא שווה את זה. כנראה נמאס לו מהקשר הזה אבל עדיין זה לא סיבה
שואל השאלה:
זכרתי את הטוב אבל כואב לי שהוא לא, הוא זכר רק את הרע וסיים הכל ברגע, כאילו אף פעם לא היה לו טוב איתי. הוא נפרד ממני באותה צורה כבר לפני שלושה שבועות ושבוע אחרי זה ביקשתי ממנו להפגש וממש בכיתי וביקשתי הזדמנות לתקן והוא הסכים אבל פשוט לא הצליח לתת לזה באמת את הצ'אנס ואחרי כמה ימים סיים את זה שוב בהודעה. הוא היה ממש עצבני וחסר סבלנות בלי סיבה שכבר לא היה לי סיכוי. אני כבר לא אנסה שוב כי הוא ויתר עליי כבר פעמיים. אבל זה עדיין כואב להבין שהוא ממשיך הלאה כל כך מהר
אני לא יודעת איך להחלים מזה, אני מרגישה מלא סכינים בתוך הלב
זכרתי את הטוב אבל כואב לי שהוא לא, הוא זכר רק את הרע וסיים הכל ברגע, כאילו אף פעם לא היה לו טוב איתי. הוא נפרד ממני באותה צורה כבר לפני שלושה שבועות ושבוע אחרי זה ביקשתי ממנו להפגש וממש בכיתי וביקשתי הזדמנות לתקן והוא הסכים אבל פשוט לא הצליח לתת לזה באמת את הצ'אנס ואחרי כמה ימים סיים את זה שוב בהודעה. הוא היה ממש עצבני וחסר סבלנות בלי סיבה שכבר לא היה לי סיכוי. אני כבר לא אנסה שוב כי הוא ויתר עליי כבר פעמיים. אבל זה עדיין כואב להבין שהוא ממשיך הלאה כל כך מהר
אני לא יודעת איך להחלים מזה, אני מרגישה מלא סכינים בתוך הלב
אנונימית
שואל השאלה:
איך נמאס מהקשר? למה שיהיה איתי בזוגיות אם יום אחד פשוט נמאס לו? היינו שנה ביחד ובדיוק היום זה היום שנה שלנו.. אני לא מצליחה להבין, זה הגיוני לדעתכם הוא כבר כותב לבנות? הגיוני שלא אכפת לו יותר ממני והוא שמח שנפתר ממני?
איך נמאס מהקשר? למה שיהיה איתי בזוגיות אם יום אחד פשוט נמאס לו? היינו שנה ביחד ובדיוק היום זה היום שנה שלנו.. אני לא מצליחה להבין, זה הגיוני לדעתכם הוא כבר כותב לבנות? הגיוני שלא אכפת לו יותר ממני והוא שמח שנפתר ממני?
אנונימית
לא נמשך אלייך או שהוא השיג את מה שהוא השיג. אנחנו עם רע. אני אישית לא כזה אבל יש לי דחף להיות כזה
את יודעת.. יש את המשפט הזה "מה ששלו - שלו". הפכו את המשפט הזה למאוס אבל במקור שלו הוא כל כך נכון.
זה פשוט זה. זה שלו. את לא יכולה להבין אותו או לשנות אותו. זה הוא ואלה החיים שלו. מה שאת יכולה זה לנהל את עצמך ולדאוג לעצמך. כי מגיע לך (לכל אחד!) שיהיה לך טוב ונעים. בלי תחושת פחד כזו שכל רגע הכל יכול להתהפך עלייך.
את בן אדם שזקוק לבטחון כדי להרגיש מאושרת. וכנראה הוא לא העוגן שמסוגל לתת את זה בצורה קבועה. זה מבאס ממש.. אבל ממש! אבל.. אלה החיים נכון? מתמודדים, ממשיכים וזוכרים.
(זה הסתיים קצת כמו טקס יום הזכרון סליחה חח)
זה פשוט זה. זה שלו. את לא יכולה להבין אותו או לשנות אותו. זה הוא ואלה החיים שלו. מה שאת יכולה זה לנהל את עצמך ולדאוג לעצמך. כי מגיע לך (לכל אחד!) שיהיה לך טוב ונעים. בלי תחושת פחד כזו שכל רגע הכל יכול להתהפך עלייך.
את בן אדם שזקוק לבטחון כדי להרגיש מאושרת. וכנראה הוא לא העוגן שמסוגל לתת את זה בצורה קבועה. זה מבאס ממש.. אבל ממש! אבל.. אלה החיים נכון? מתמודדים, ממשיכים וזוכרים.
(זה הסתיים קצת כמו טקס יום הזכרון סליחה חח)
ההתנהגות שלו לא הגיונית בכלל. רוב האנשים לא נפרדים בצורה כזו, הם נפרדים בשיחה פנים אל פנים. וגם לא עוברים הלאה כל כך מהר. יכול להיות שהיו אצלו כל מיני דגלים אדומים אחרים במהלך הקשר שלא שמת לב אליהם. בכל מקרה, הדרך שבה הוא בחר לסיים את הקשר לא מכבדת בכלל, ואם הוא בחר לסיים את זה ככה אז כבר לא כדאי להתעקש ולנסות לפתור את זה, למרות הכאב. אני לא יכולה לנחש איך הוא מרגיש ואם הוא באמת עבר הלאה אבל עדיין ההתנהגות שלו מעידה על חוסר אמפטיה
באותו הנושא: