4 תשובות
שבת הגדול מתחילה עוד כמה שעות ולמה היא נקראת ככה:
1.הטעם המפורסם ביותר מופיע בטור (אורח חיים, סימן ת"ל). בשנה שבה יצאו בני ישראל ממצרים, חל י' בניסן בשבת. ביום זה הצטוו בני ישראל לקחת שה לקרבן הפסח ולקשור אותו למיטתם. המצרים ראו זאת ושאלו למעשיהם, והיהודים השיבו שהם עומדים לשחוט את השה (שהיה עבודה זרה למצרים) למצוות ה'. לפי המדרש, נעשה נס גדול והמצרים לא פגעו בבני ישראל למרות ביזוי אלוהיהם, ועל שם הנס הגדול הזה נקרא השבת כך.
2.בשבת זו נוהגים להפטיר בספר מלאכי (פרק ג'), שם נאמר הפסוק:
"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא".
השם נגזר מהמילה האחרונה בנבואה זו, המבשרת על הגאולה העתידית.
3.בקהילות רבות נהוג שהרב דורש דרשה ארוכה ומפורטת בהלכות הפסח בשבת זו. בשל הקהל הרב שמתאסף לשמוע את הדרשה והזמן הממושך שהיא אורכת, כונתה השבת "גדולה". יש המוסיפים שהרב נחשב ל"גדול" הקהילה, וזו השבת שבה הוא נושא את דבריו המרכזיים.
4.יום י' בניסן היה היום שבו החלו בני ישראל את תהליך הגאולה בפועל (בלקיחת השה). לכן, שבת זו מציינת את תחילת ההתקדשות לקראת "הגאולה הגדולה".
מהנג ישראל לומר השבת בשבת "שבת הגדול שלום" ולא "שבת שלום"
1.הטעם המפורסם ביותר מופיע בטור (אורח חיים, סימן ת"ל). בשנה שבה יצאו בני ישראל ממצרים, חל י' בניסן בשבת. ביום זה הצטוו בני ישראל לקחת שה לקרבן הפסח ולקשור אותו למיטתם. המצרים ראו זאת ושאלו למעשיהם, והיהודים השיבו שהם עומדים לשחוט את השה (שהיה עבודה זרה למצרים) למצוות ה'. לפי המדרש, נעשה נס גדול והמצרים לא פגעו בבני ישראל למרות ביזוי אלוהיהם, ועל שם הנס הגדול הזה נקרא השבת כך.
2.בשבת זו נוהגים להפטיר בספר מלאכי (פרק ג'), שם נאמר הפסוק:
"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא".
השם נגזר מהמילה האחרונה בנבואה זו, המבשרת על הגאולה העתידית.
3.בקהילות רבות נהוג שהרב דורש דרשה ארוכה ומפורטת בהלכות הפסח בשבת זו. בשל הקהל הרב שמתאסף לשמוע את הדרשה והזמן הממושך שהיא אורכת, כונתה השבת "גדולה". יש המוסיפים שהרב נחשב ל"גדול" הקהילה, וזו השבת שבה הוא נושא את דבריו המרכזיים.
4.יום י' בניסן היה היום שבו החלו בני ישראל את תהליך הגאולה בפועל (בלקיחת השה). לכן, שבת זו מציינת את תחילת ההתקדשות לקראת "הגאולה הגדולה".
מהנג ישראל לומר השבת בשבת "שבת הגדול שלום" ולא "שבת שלום"
שואלים כולם איך מרגישים את קדושת השבת? כל המתחזקים בבית חילוני שלא שומרים בו, לא מרגישים את השבת. רק יום מנוחה כמו יום כיפור
אז תטעמו מהי שבת. תגיעו בשבת (שישי בערב) ב 18:30 לבית הכנסת, איזה אוירה עילאית: שרים ביחד, מאוחדים, עונג שבת ביחד, קצת דברי תורה. מרגישים את השבת!! יש טילים, יש כתבמים. מה ישמור עליכם? "יותר מאשר האדם שומר את השבת, השבת שומרת עליו"
אז תטעמו מהי שבת. תגיעו בשבת (שישי בערב) ב 18:30 לבית הכנסת, איזה אוירה עילאית: שרים ביחד, מאוחדים, עונג שבת ביחד, קצת דברי תורה. מרגישים את השבת!! יש טילים, יש כתבמים. מה ישמור עליכם? "יותר מאשר האדם שומר את השבת, השבת שומרת עליו"
על הפרשה של השבוע ועל איך היא נראת כיום
*פרשת השבוע - פרשת צו*
*"וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר"*
(ויקרא ו, ה)
בפרשה שלנו בורא עולם מצווה את הכהנים לשמור על אש תמידית שתבער על המזבח:
> וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה (ויקרא ו, ה)
לכולנו יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מרגישים כבויים. מצבים של עצבות, דיכאון, או מחשבות שליליות שמציפות אותנו.
האדמו"ר מגור, ה"שפת אמת", מסביר כיצד נוכל לנצח את העצבות:
> "כִּי יֵשׁ הַבְעָרָה וְשַׁלְהֶבֶת הָעוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בְּלֵב הָאָדָם... וְעַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת אַהֲבָה אֲמִתִּית, נִשְׂרָף כָּל מַחֲשָׁבוֹת וַהֲבָלִים. כִּי בֶּאֱמֶת, עֵצָה הַיְּעוּצָה לִדְחוֹת מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הוּא רַק זֶה: לִהְיוֹת הִתְלַהֲבוּת תָּמִיד בְּחֵשֶׁק וְרָצוֹן לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. מִמֵּילָא נִתְבַּטְּלוּ כָּל הַהֲבָלִים, וְזֶה עֲבוֹדַת הָאָדָם תָּמִיד, כָּל הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה." (שפת אמת, פרשת צו, שנת תרל"א)
השפת אמת מסביר שאין צורך להילחם בעצבות או במחשבות הרעות כדי לנצח אותן. אלא ככל שנתעסק יותר בעשייה חיובית ובקיום המצוות בשמחה, העצבות פשוט תישרף ותיעלם מאליה.
אך לפעמים אנחנו נמצאים תקופה ארוכה בעצבות, עד שאנחנו עלולים לחשוב שאצלנו המצב אבוד ואי אפשר לשמוח עוד.
השפת אמת משיב על כך:
> "דִּכְתִיב: 'אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד כוּ' לֹא תִכְבֶּה'. דִּכְתִיב: 'מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת'. פֵּרוּשׁ: שֶׁיֵּשׁ בְּכָל לֵב אִישׁ יִשְׂרָאֵל נְקֻדָּה טְמוּנָה בְּהִתְלַהֲבוּת לַה', שֶׁלֹּא יוּכַל לִהְיוֹת נִכְבֶּה." (שפת אמת, פרשת צו, שנת תרמ"ד)
השפת אמת מסביר שבכל יהודי קיים ניצוץ של אש והתלהבות לבורא עולם, שלעולם לא נכבה.
לפעמים הניצוץ יכול להיות זעיר, אך הוא קיים.
וכדי להצליח להדליק את אותה נקודה בכל יום מחדש, מסביר השפת אמת את החלק השני של הפסוק:
> "וּבְכָל יוֹם יוֹרֵד הֶאָרָה חֲדָשָׁה לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וּבִעֵר כוּ' הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר'... אָכֵן מִזֶּה הָאוֹר צָרִיךְ לִהְיוֹת נִשְׁאָר רְשִׁימָה בַּלֵּב כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה לֹא תִכְבֶּה. וּמִמֵּילָא, כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים הָעוֹלִים עַל הַלֵּב צְרִיכִין לִהְיוֹת נִשְׂרָף מֵהִתְלַהֲבוּת רְשִׁימָה זוֹ." (שפת אמת, פרשת צו, שנת תרמ"ז - תרמ"ח)
בכל יום יש הארות חדשות שלא היו ביום הקודם. ולכן על האדם לחפש כיצד לשמוח באירועים שעוברים עליו באותו היום.
לדוגמה, אדם שקם בבוקר יחשוב: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לשמוח עם בורא עולם? וכך הוא ימהר להתפלל ולהניח תפילין.
כשהוא יוצא מהבית לעבודה או ללימודים וכדומה, הוא יחשוב: אילו אנשים אני יכול לשמח ולשמוח איתם היום?
וכשהוא שומר שבת יחשוב על מעלת השבת ועונג השבת שזיכה אותו ה'.
*וכך האדם יהיה רגיל להתעסק בכל רגע בעשייה טובה, בשמחה ובהתלהבות בקיום מצוות הבורא.*
*שבת שלום *
----------------------
> *אמונתי בך *
https://emunati-becha.my.canva.site/
*"וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר"*
(ויקרא ו, ה)
בפרשה שלנו בורא עולם מצווה את הכהנים לשמור על אש תמידית שתבער על המזבח:
> וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה (ויקרא ו, ה)
לכולנו יש רגעים בחיים שבהם אנחנו מרגישים כבויים. מצבים של עצבות, דיכאון, או מחשבות שליליות שמציפות אותנו.
האדמו"ר מגור, ה"שפת אמת", מסביר כיצד נוכל לנצח את העצבות:
> "כִּי יֵשׁ הַבְעָרָה וְשַׁלְהֶבֶת הָעוֹלָה מֵאֵלֶיהָ בְּלֵב הָאָדָם... וְעַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת אַהֲבָה אֲמִתִּית, נִשְׂרָף כָּל מַחֲשָׁבוֹת וַהֲבָלִים. כִּי בֶּאֱמֶת, עֵצָה הַיְּעוּצָה לִדְחוֹת מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת הוּא רַק זֶה: לִהְיוֹת הִתְלַהֲבוּת תָּמִיד בְּחֵשֶׁק וְרָצוֹן לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. מִמֵּילָא נִתְבַּטְּלוּ כָּל הַהֲבָלִים, וְזֶה עֲבוֹדַת הָאָדָם תָּמִיד, כָּל הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה." (שפת אמת, פרשת צו, שנת תרל"א)
השפת אמת מסביר שאין צורך להילחם בעצבות או במחשבות הרעות כדי לנצח אותן. אלא ככל שנתעסק יותר בעשייה חיובית ובקיום המצוות בשמחה, העצבות פשוט תישרף ותיעלם מאליה.
אך לפעמים אנחנו נמצאים תקופה ארוכה בעצבות, עד שאנחנו עלולים לחשוב שאצלנו המצב אבוד ואי אפשר לשמוח עוד.
השפת אמת משיב על כך:
> "דִּכְתִיב: 'אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד כוּ' לֹא תִכְבֶּה'. דִּכְתִיב: 'מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת'. פֵּרוּשׁ: שֶׁיֵּשׁ בְּכָל לֵב אִישׁ יִשְׂרָאֵל נְקֻדָּה טְמוּנָה בְּהִתְלַהֲבוּת לַה', שֶׁלֹּא יוּכַל לִהְיוֹת נִכְבֶּה." (שפת אמת, פרשת צו, שנת תרמ"ד)
השפת אמת מסביר שבכל יהודי קיים ניצוץ של אש והתלהבות לבורא עולם, שלעולם לא נכבה.
לפעמים הניצוץ יכול להיות זעיר, אך הוא קיים.
וכדי להצליח להדליק את אותה נקודה בכל יום מחדש, מסביר השפת אמת את החלק השני של הפסוק:
> "וּבְכָל יוֹם יוֹרֵד הֶאָרָה חֲדָשָׁה לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וּבִעֵר כוּ' הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר'... אָכֵן מִזֶּה הָאוֹר צָרִיךְ לִהְיוֹת נִשְׁאָר רְשִׁימָה בַּלֵּב כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה לֹא תִכְבֶּה. וּמִמֵּילָא, כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים הָעוֹלִים עַל הַלֵּב צְרִיכִין לִהְיוֹת נִשְׂרָף מֵהִתְלַהֲבוּת רְשִׁימָה זוֹ." (שפת אמת, פרשת צו, שנת תרמ"ז - תרמ"ח)
בכל יום יש הארות חדשות שלא היו ביום הקודם. ולכן על האדם לחפש כיצד לשמוח באירועים שעוברים עליו באותו היום.
לדוגמה, אדם שקם בבוקר יחשוב: מה אני יכול לעשות עכשיו כדי לשמוח עם בורא עולם? וכך הוא ימהר להתפלל ולהניח תפילין.
כשהוא יוצא מהבית לעבודה או ללימודים וכדומה, הוא יחשוב: אילו אנשים אני יכול לשמח ולשמוח איתם היום?
וכשהוא שומר שבת יחשוב על מעלת השבת ועונג השבת שזיכה אותו ה'.
*וכך האדם יהיה רגיל להתעסק בכל רגע בעשייה טובה, בשמחה ובהתלהבות בקיום מצוות הבורא.*
*שבת שלום *
----------------------
> *אמונתי בך *
https://emunati-becha.my.canva.site/