אמא שלי הביאה את אח שלי בגיל מאוחר ממש

זה מזעזע
שאתם שונאים את אחיכם רק בגלל שהוא שונה מכם

שואל השאלה:
לא בגלל שהוא שונה מאיתנו, ואנחנו לא בדיוק שונאים אותו, אבל את לא תביני את הסיטואציה. אין לנו שניה לעצמנו, אמא שלי לא עובדת בגללו אבא שלי לא בבית ואין עזרה בכלל
אין לך סיבה לשפוט אותנו. אם אין לך משהו טוב להגיד אל תגידי.

היי דבר ראשון אני בסיטואציה דומה, אני גר בבית עם המשפחה שלי אבל בבית שלי יש גם גן ילדים. כן זה לא אותו דבר ובטח לך יותר קשה אבל כבר התרגלתי והבנתי איך להתנהל.

וגם באלי להגיד שאני מבין תהרגשה זה הרגשה ממש חרא זה שתים נוגדים אחד תשני דבר ראשון יש תהרגשה של השנאה החזקה (ש100 אחוז מותר לך להרגיש) כי זה הורס לגמרי חלק גדול מהחיים. דבר שני יש תהרגשה של טוב נו זה בןאדם ומה אני עכשיו בןאדם רע שאני מרגיש שנאה לאח שלי?

לדעתי לגמרי מותר לך להרגיש תשנאה הזאת גם אני מרגיש את זה עם ההחלטות שההורים שלי עשו אבל מה לעשות זה מה יש.

איך אפשר להתמודד אם זה: דבר ראשון אני קניתי איירפודס ואני שם על האוזניים 90 אחוז מהיום על מצב חסימת רעשים עם white noise ברקע זה ממש ממש ממש עוזר זה אולי הטיפ הכי טוב שאני אביא לך עכשיו.

דבר שני זה להבין שזה מתישהו הולך להגמר ושזה לא הולך להיות ככה כל החיים.

דבר שלישי זה לצאת מהבית כמה שאפשר נגיד אני פריק של למידה וכל זה אני הולך לספרייה ולקח לי המון זמן להתרגל למבוכה של להיות בספרייה מלא זמן וגם בכללי אני בןאדם שלא אוהב ללמוד בחוץ זה הרגיש מוזר בהתחלה אבל התרגלתי אז זה גם ללמוד בחוץ וגם ללכת לחברים כמה שיותר

זה כל הטיפים שיש לי קיצר בהצלחה

במקום לזרוק את האשמה על ילד בן 3... תיקחו אותו לטיפול..

שואל השאלה:
לאיזה טיפול יש לקחת אותו?
הוא באמת הרס לכולם בבית כלכך הרבה דברים מעבר לרכוש
אי אפשר להתמודד איתו

טיפול פסיכולוגי, לעזור לו. הוא לא עושה לכם את זה בכוונה, הוא ילד שצריך עזרה

שואל השאלה:
אנונימי
אבל הקטע הוא שאני לא היחידה שסובלת ממנו, אמא שלי סובלת הרבה יותר ואי אפשר להתעלם מזה. אני לא יכולה פשוט לשים אוזניות ולהעלם לה ולצאת כמה שבא לי מהבית כי אני העזרה היחידה שיש לה איתו, וגם לה יש את הבעיות שלה וגם אותו על הראש כל היום ואני מנסה לעזור כמה שאפשר אבל אני כבר רואה שהיא משתגעת, ולא רק היא.
אף אחד באמת אף אחד לא מצליח להתמודד איתו לא משנה מה נעשה.

שואל השאלה:
הוא היה בטיפולים, אפילו הרבה, זה לא עוזר כלכך ההתנהגות שלו לא משתנה והוא גם לא מתחיל לדבר, אין כלכך מה לעשות שלא ניסינו

^אם באמת ניסיתם הכל תקשיבי אני הייתי פשוט (לצערי) מתחיל להשקיע בעצמי ולא באחרים זה מספיק הרס לך תחיים (תלוי בת כמה את כי אם כזה 14-17 או משהו ליד) הלימודים ממש חשובים ואני בטוח שאמא שלך רוצה שתשקיעי בעצמך גם.

לא יודע אם זה נחשב רשע אבל זה גם בכלל לא אשמתך כל מה שקורה את לא האחת שצריכה לקחת אחריות פה

שואל השאלה:
אני לא יכולה להשאיר את אמא שלי להתמודד ככה כי זה לא כזה פשוט אצלנו, לכל אחד יש את הבעיות שלו ואף אחד כאן לא שפוי
אני בת 17 ואני כן משקיעה בעצמי בערך אבל הוא פשוט משגע באמת

אולי האווירה בבית מקשה עליו גם.. את אומרת שאף אחד אצלכם לא שפוי, אולי הוא מרגיש את זה ובגלל זה זה ככה... אפשר לשקול גם טיפול פסיכיאטרי, יש תרופות שמותאמות גם לתינוקות במידת הצורך...

שואל השאלה:
אין אווירה אבל בבית, כולם משחקים איתו ומנסים להתמודד איתו אף אחד לא מראה את הקשיים שלו, אבל לא קשה לראות שלא קל לאף אחד כאן, ואנחנו מנסים להביא לו ילדות טובה ולחנך אותו טוב אבל הוא פשוט מקשה על הכל
טיפול פסיכיאטרי לא נראלי יעזור כי הוא לא מבין מילה ממה שאנחנו אומרים, ותרופות לא שקלנו

אם הוא אובחן כאוטיסט, ברור למה הוא לא מדבר ולמה הוא מתנהג ככה, בגלל זה אפשר בכל זאת לדבר עם פסיכיאטר ולראות מה הוא מציע אם טיפול פסיכולוגי לא עוזר. מה לגבי קלינאית תקשורת? לא הציעו לכם את זה במסגרת הטיפולים שלו?

הוא בן 3..

איך את בת 17 אם יש ביניכם הפרש של 16 שנה והוא בן 3?
נשמע קצת ספאם

שואל השאלה:
היא ילדה אותו כשהייתי בת 15 או 14
לא חישבתי את השנים

אז איך הוא בן 3

שואל השאלה:
לכל אלה ששופטים, אין לכם זכות אפילו להגיד משהו אם לא חוויתם את זה בעצמכם.
זה שהוא נולד השפיע על החיים של כולנו לא בהכרח לטובה, יש אנשים שיכולים להתמודד עם זה ויש כאלה שלא. במקרה שלנו אנחנו לא
אתם לא יכולים להגיד כלום עד שאתם לא בנעליים שלנו

שואל השאלה:
נולד ב2022
14 שנה הפרש

גם לי יש אח אוטיסט אבל אין בינינו פער גילאים כזה והוא בתפקוד גבוה.
באמת הדבר היחיד שיש לעשות זה ללכת לטיפול, גם לקחת אותו וגם ללכת כולם כמשפחה. אני מבינה את התסכול שלך ושל המשפחה אבל זה באמת הפתרון היחיד.
זה ישתפר כשהוא יהיה בטיפול וכשהוא יגדל אבל אתם ת מ י ד תצטרכו להכיל אותו ולהיות יותר סבלניים איתו כי הבעיות בתקשורת ילכו איתו לכל החיים, זה לא יעשה קל יותר לא בשבילו ולא בשבילכם אם הוא לא יהיה בטיפול ורק יהיה בבית כל היום, במיוחד בתקופה הזאת.

זה נשמע מצב ממש חרא ואני כנראה בחיים לא אבין אבל אני יכול להגיד לך שיש לי שתי אחיות עם הפרעות קשב וזה מאוד קשה אז אני לא יכול לדמיין לעצמי אח עם אוטיזם.
תנסי לשים אוזניות ולצאת מהבית להתאוורר ולנסות להתעלם ממנו ובנוגע לאמא שלך תציעי לה גם, אפשר אולי למצוא לו מטפלת או משהו כזה ואז זה נותן יותר שקט
מקווה שעזרתי

תתביישי זה אח שלך!

בתור אחות לילד בן 3 ויש בינינו פער של 13 שנה בערך , בגיל הזה הילד מתנהג צועק לומד כי זאת הדרך שלו והמורה שהוא מביע את עצמו , באופן צורת ההתנהגות הזאת זה הגיוני ולגיטימי כי אין לקחת אותו לשום טיפול זה פשוט הגיל שלהם להתנהג ככה , ומה הוא מבלגן את הבית ? ספרי לי על זה גם אצלנו זה ככה כל חמש דקות הבית מבולגן אבל אין מה לעשות !
את צריכה להראות לאח שלך אהבה , אין שנאת אחים יש אהבת אחים וזה חשוב שתדעי את זה !

הוא תכף יגדל וישלחו אותו להוסטל

וערסית ודבש כנראה יש לכן בעיה בהבנת הנקרא זה לא סתם ילד בן 3 אהובות זה אוטיסט בן 3 זה ככה לנצח עד שמגיעים לגיל שמותר לשלוח להוסטל

למסור אותו

לכול מי שאומרר שזה לא בסדר שהיא אומרת על אח שלה ככה לא יבין את זה בחיים עד שתהיה במקום שלה לי גם יש אחות אוטיסטית אבל הרבה פחות גרוע והיא הורסת לי את החיים אני באמת מרחמת עליך

שמעי אני די מאמינה שלהיות אחות לילד אוטיסט זה לא קל, אבל למרות כל זה אתם צריכים ללמוד להיות סבלניים כלפיו, כי עדיין הוא בן שלוש, וזה כבר בלי קשר אם הוא אוטיסט או לא גיל שלוש זה לא גיל נינוח כאילו הילדים אפילו אחרי או לפני הגיל הזה יצרחו או יבכו, וגם שהוא עוד יותר את בעצמך אמרת שהוא לא יודע לדבר, אז זה די יכול להיות שפת התקשור שלו איתכם. אז מה שאני מציעה לכם זה לקחת טיפול פסיכולוגי בשביל שיגידו לכם איך להסתדר איתו, כי להאשים אותו בזה שאתם עצבניים כל היום, זה לא יוביל לשום מקום או שאפילו יגרום לו נזק בעתיד.

מציעה לכם לראות את הסדרה מיוחדת ולהבין את ההשלכות של ילד אוטיסט ויש רמות יותר גרועות מהילדים ששם. יש ספקטרום יש כאלה יותר קלים ויש כאלה הרבה יותר קשים. אין לי אח או אחות על הרצף אבל אני מתארת לעצמי איזה קשה זה.

נו באמת
יש מלא דרכים לטפל
כל מיני מסגרות מתאימות לו

אני חיוותי יותר גרוע יש לי אח אוטיסט
אנחנו 8 אחים בבית
6 בנים אני ועוד אחות
כולם ילדים קטנים
הגדול 19
הקטן 5 חודשים
ואנחנו באמצע
אני כן מבינה את הקושי
ואני כן יודעת מזה לסדר את הבית אחרי חמש דקות סדום ועמורה
אוקי אבל אני חושבת שאפשר להסתדר עם זה
לא באה לשלוט ולא כלום
קחי חיבוק ענק
ובפרטי צמיד פתוח

שואלת השאלה, אם את שואלת שאלה מותר לנו להתייחס לסיטואציה גם אם זה כולל לשפוט אתכם... אם אתם אומרים שהוא מקשה לכם על החיים והורס לכם אותם והוא ילד בן 3 ואת מתארת באותה נשימה שגם אתם עם סעיפים מסויימים אז זה לא הוא זה אתם בעיקרון, אתם לא יכולים לזרוק את האשמה על פעוט... זה לא הגיוני

שואל השאלה:
אנחנו מאוד אוהבים אותו ומנסים להיות סבלניים שלא תבינו לא נכון, אנחנו לא מתייחסים אליו רע אבל זה פשוט התחושה הפנימית של כולם בבית. במיוחד במלחמה הוא משגע את כולנו.
הוא הולך לגן מיוחד זה לא נראה שזה כלכך עוזר לו, הפיתרון היחיד להשאיר אותו רגוע זה למצוא משהו שמעניין אותו כל חמש דקות או להביא לו את הטלפון שגם זה לא עוזר לפעמים.
אנחנו אוהבים אותו ודואגים לו, אבל לפעמים הוא חונק, ולפעמים קשה לנו להתמודד ואף פעם אין לנו דקה לעצמנו.
אנחנו יוצאים איתו לגינות ומשחקים איתו אבל לפעמים זה מגיע לרמה שהוא בלתי אפשרי להתמודד איתו לגמרי.
היו לו כמה מטפלות שהתייאשו אחרי כמה שעות איתו, ואי אפשר לסמוך עליו עם בייביסיטר.
אני מבינה שלא כולם יבינו מאיזה מקום השנאה נובעת, ואתם יכולים לשפוט כמה שאתם רוצים למרות שזה לא נכון לעשות את זה, כי אתם לא באותה סיטואציה.
וברור שאני לא מאשימה את הכל עליו הוא ילד קטן, הוא לא מודע למעשים שלו ואיך הוא מתנהג והוא לא אשם בכוונה בדברים האלה, אבל עצם זה שהוא הגיע אלינו באמת השפיע המון על הבית שלנו ועל כל אחד במשפחה ולא בהכרח בצורה טובה
אנחנו עדיין מאוד אוהבים אותו ודואגים לו, אבל זה פשוט קשה.