פריקה בגדול וקצת לשמוע מכם. אני מרגיש שאני חי בעולם דפוק.

אבל זה תמיד ככה אתה פשוט צריך להתרכז בעצמך ובאנשים שסובבים אותך ולהיות בסביבה שטובה לך, תמיד יהיה כאלה ויהיה אחרים

אני לא חושבת שעישון או שתייה מראה על ערכים של בן אדם, לדוגמה, אם מישהו היה טיפש בגיל 13 והתחיל לעשן והיום הוא כבר בן 40+ אני לא מרגישה שזה אומר משהו על האופי שלו

שואל השאלה:
אני מרגיש שהיום 97 אחוז מהאנשים ככה
וגם אני לא חסיד
פשוט העובדה שהעולם הזה ברובו לא תמים ומאוד ציני, מושפע ופוזה מפריעה לי
לא הייתי רוצה לחיות בעולם שיש רוב לדברים כאלה

ממש מבינה לגמרי מאיפה אתה בא וגם די מזדהה זה באמת יכול להרגיש שהעולם נהיה מאוד שטחי ורועש, ושיש הרבה לחץ להיות משהו שאתה לא
אבל אני חושבת שזה גם קצת עניין של איפה אתה מסתכל ועל מי אתה בוחר להסתכל. יש עדיין הרבה אנשים טובים, ערכיים ו"פשוטים"יותר הם פשוט פחות בולטים כי הם לא מחפשים תשומת לב או דרמה
ואולי דווקא להיות רגיל ו"אפור" זה לא משהו רע בכלל זה יכול להיות בחירה מודעת, לא חולשה. מי שמחזיק בערכים שלו בעולם כזה, זה בעיניי הרבה יותר חזק ממי שנסחף עם כולם
אני כן מבינה את התחושה של לרצות לברוח לפעמים, אבל אולי במקום לברוח שווה לנסות למצוא את האנשים שכן מרגישים כמוך. הם קיימים, פשוט צריך לחפש קצת יותר קשה אבל אתה באמת לא תתחרט על זה כאחת שגם מצאה כאלה ומודה לאל על זה כל יום

שואל השאלה:
^^^זה לא אומר על עמוד שדרה ? על פוזה ? ואלה שמתחילים בצבא ? ואלה שמתנסים בסמים בטיול הגדול ?
בגדול אני מסכים איתך פשוט זה נשמע לי נוראי שקשה היום למצוא מישהו שלא נגע בסיגריה בחיים

שואל השאלה:
^^אני אגיד לך דוגרי אני גם מושפע, אני גם בתיכון רציתי להיוץ במיינסטרים ןכל השיט הזה של גיל ההתבגרות
פשוט ממש הפריע לי לראות את השכיחות
של אם נגיד פתאום אני לא ארצה ואני ארצה לחזור לחברה האפורה אז כמעט ואין את זה
הכרתי אנשים שעשו רושם של ילדים טובים ופתאום שראיתי אותם במסיבה הייתי בהלם, כאילו אמרתי לעצמי איך הגענו למצב שכולם נופלים כמו דומינו, איך הגענן למצב שגם השקטים האאוטסיידרים עם היותר עמוד שדרה מתחילים להיות חלק מהדברים האלה. זה שבכלל רוב האנשים הצליחו להתגבר עם עצמם על המחסום הפסיכולוגי של לקלל גם מפריע לי
כאילו לקלל כבר לא הפך למשהו של מגניבים או של הערסים.. ההפך לראות היום כל אדם ראשון אומר ס^מק באותה העברה מראה לי את עומק השריטה ואת עומק הבעיה של כמה אנשים רוצים להשתלב

^ אני באמת מבינה למה זה מפריע לך, במיוחד אם אתה מרגיש שזה נהיה"ברירת מחדל" ושאין כמעט אופציה אחרת אבל אני גם חושבת שאולי אתה רואה את זה קצת בצורה קיצונית. זה שאנשים מקללים או הולכים למסיבות לא בהכרח אומר שהם איבדו ערכים או "נפלו" לפעמים זה פשוט דרך להשתחרר, להיות חלק, או אפילו סתם הרגל לא תמיד זה עמוק כמו שזה נראה, כמובן שלדעתי זה גם תלוי במינון ובהקשר
וגם הקטע עם ה'ילדים הטובים' אנשים הם לא רק דבר אחד. מישהו יכול להיות שקט, עם עמוד שדרה, ועדיין לצאת למסיבה או לנסות דברים. זה לא בהכרח סותר
אני כן מסכימה שיש לחץ חברתי וזה מעצבן, אבל אני לא חושבת שכולם נסחפים בלי שליטה. יש גם הרבה אנשים שבוחרים איפה לשים גבול גם אם זה לא נראה מבחוץ ואם אתה מרגיש שאין סביבך אנשים יותר "רגועים" או פשוטים זה לא כי הם לא קיימים, אלא אולי כי הם פחות בולטים. הם שם, פשוט צריך למצוא את הסביבה שמתאימה לך יותר, הדור הזה באמת מאוד מושפע בהמון מובנים וזה אחד מהפ ופשוט צריך למצוא את האנשים שלך לתמיד

שואל השאלה:
זה למה אין לי אמון והערכה לדור הזה
זה מרגיש לי שבדור הזה אחוז הלא מושפעים הוא ממש ממש נמוך ולדעתי נגררות וללכת עם הרוב זה מראה גם על ערכים, חינוך ודוגמה אישית. זה באמת מרגיש לי שאותם אנשים שהם לא בדברים האלה או שהרבה מהם על הרצף וגם הם אפילו היו רוצים להיות בדברים האלה פשןט יש להם פחות גישה ומודעות או שהם גדלו בחממה, או שהם ממש אבל ממש נאמנים לעצמם ומשהו בןויסות הרגשי שלהם עובד אחרת
אני יכול להגיד על עצמי שבשנים האחרונות לא היה לי בכלל חיי חברה וגם אין לי רישיון ואני פאקינג אומר לעצמי איך זה הגיוני שכמעט כולם היו ביותר מסיבות ממני, איך זה הגיוני שאין לי רשת ביטחון של הרבה אנשים שהם באותו המצב שלי (מבחירה)

זה באמת יכול להרגיש לפעמים שאתה קצת "מחוץ לעניינים" ושכולם סביבך באותו "זרם" וזה מתסכל
אבל אני לא בטוחה שזה באמת כמו שזה נראה לך. הרבה אנשים כן עושים דברים מסוימים, אבל זה לא בהכרח מגדיר אותם או אומר שהם חסרי ערכים. לפעמים זה פשוט חלק מגיל כזה של לנסות, לבדוק, להבין מי אתה
וגם לגבי זה שאין הרבה אנשים כמוך אני כן חושבת שיש, פשוט הם פחות בולטים. לא כולם מרגישים צורך להראות את זה החוצה, אם תחפש אני באמת בטוחה שתמצא
וגפ אם אין לך חיי מסיבות או רישיון זה לא הופך אותך לפחות, זה פשוט אומר שאתה במקום אחר, וזה לגמרי בסדר אם אתה בסדר עם זה כן?
אולי במקום להרגיש שאין אמון בדור, שווה לנסות להסתכל על זה ככה שיש הרבה סוגים של אנשים, ואתה פשוט עדיין לא פגשת מספיק כאלה שמרגישים קרוב אליך

שואל השאלה:
צודקת, פשוט העובדה שממש קשה למצוא את האנשים שהם מחוץ לגמרי מהדברים האלה מבחירה נראית לי הזויה אבל שמשהו בעצם הופך לרוב מוחלט אז זה כנראה לא הזוי

שואל השאלה:
בכל מקרה תודה רבה לך
מקווה להתנתק מהמחשבות האלה ולהיות יותר בעניינים

^ וההרגשה שלך באמצ תקינה כן? אל תבין אותי לא נכון סתם היה לי חשוב להדגיש קצת
אבל מקווה שתמצא אנשים טובים(: ובאהבהה

שואל השאלה:
היא תקינה ואני בטוח שהרבה הרגישו פעם ככה אפילו קצת. פשוט עצןב שהם בחרו בדרך של if you cant beat them join them

^ אכן, אבל לא כןלם בחרו בדרך הזאת ואני באמת חושבת שיש אנשים שהם ממש אחלה ואני מכירה אישית מלא כאלה ואני בטוחה שגם אתה תוכל למצוא כאלה אם תנסה :) הם קשים למצוא אבל הם באמת איכותיים וחברים לכל החיים

שואל השאלה:
אני מניח שאת צודקת
אני לפעמים מרגיש overqualified לעולם הזה מבחינת תוכן אנושי חחח

אני מסכים איתך, מצאתי את השיח הכי נורמלי רק אצל חבד, בלי קללות, ענייני, מכבד, ואז אני פשוט מדבר עם אדם רגיל ואני כל כך רואה את ההבדל

נכון
הסדרה ריסט עם כל הבדיחות שלה והסטיגמות שלה, שיקפה את זה מדויק.

היי לך,
נתקלתי בהודעתך ולמרות שעברו מספר ימים עדיין היה לי חשוב להגיב לך.
שומעת את הכאב והתסכול שלך, זה יכול להרגיש בודד מאוד להחזיק בסט ערכים של פעם בעולם שנראה כאילו הוא רץ רק אחרי ריגושים ופוזה.

מבינה שאתה מאוכזב מהסביבה שלך או מאנשים שפגשת...
לא מובן מאליו שכתבת כאן במרחב, לפעמים זאת התחלה שעוזרת למחנק שיש בגרון להשתחרר קצת... אם יש מישהו בסביבתך שאתה מרגיש איתו בנוח אפשר לנסות לשתף אותו... ובכל מקרה תדע שאתה לא לבד אנחנו כאן איתך.

מזמינה אותך לדבר איתנו, אני מתנדבת בעמותת סה"ר, אנחנו כאן עבורך בכל זמן שתרגיש צורך לדבר או לשתף. המתנדבים שלנו זמינים להקשיב לך במרחב בטוח ומכיל לכל רגש, תהייה או מחשבה ללא ביקורת, ללא לחץ, רק הקשבה אמיתית עם הרבה חמלה והבנה. ניתן לפנות אלינו דרך הלינק המצורף לצ'אט.

איתך,
מתנדבת סה"ר