איך להתמודד עם המלחמה שמתנהלת

לא יודעת
אני באותו מצב כמוך, התחלתי לעבוד בצהרון קצת לפני המלחמה ועכשיו אין עבודה כי המוסדות חינוך סגורים.
אני מאבדת את זה בבית עם המשפחה
לדפוק את הראש בקיר מתחיל להישמע כמו רעיון טוב

שואל השאלה:
אני מרגיש אותו הדבר

גם אני באותו מצב כמוך

הי,
אני מתנדבת בעמותת ס.ה.ר (סיוע והקשבה ברשת) ונתקלתי בפוסט שלך. יכולה להבין לגמרי את הצורך שלך לחזור לעבודה, לצאת מהבית ולפגוש אנשים. שגרת המלחמה הזאת שבה כל יום נראה אותו דבר וכבר לא ברור איזה יום היום בכלל יכולה להיות מנוונת. כתבת שאתה בן 20, זה גיל של יציאות ובילויים ועכשיו הכל נעצר ואין שום דבר שאפשר לעשות חוץ מלחכות שייגמר ולהעביר את הזמן איכשהו. מתארת לעצמי שאדם צעיר יכול להרגיש חוסר אונים וכעס על הזמן הזה האבוד. כתבת שאתה פתוח להכיר חברים, מניחה שניסית לעשות את זה דרך הרשתות החברתיות, במציאות ההזויה שלנו אולי גם מרחב מוגן ציבורי יעשה את העבודה אם יש לך אחד כזה בסביבה...
בינתיים, אם תרצה מקום בו תוכל לשתף במה שאתה מרגיש ולמצוא קשר אנושי עם אדם אחר אתה מוזמן אלינו לצ'אט של ס.ה.ר. נשמח להיות שם עבורך.
החזק מעמד, זה לא לנצח
מתנדבת ס.ה.ר