אם הייתם יכולים לדבר עם האקס/ית שוב.. מה הייתם אומרים?

יכול
היא לא מתה או שמהו

"הרכב שנשרף לאבא שלך בנובמבר?
אה כן זאת הייתי אני"

יכולה, הוא היה מת שאני אדבר איתו

תגידי ביטלת את המנוי החודשי שעשיתי בבאולינג כשהיינו ביחד לפני שנתיים דרך הכרטיס שלך ? רק בשביל הנקמה

מרחמת על ההבאה בתור שלך

תמות אלף פעם

נניח והייתה לי אחת כזאת:
"אנחנו מכירים?"

לכי למצוץ זין

אנחנו חזרנו.
- ג'רארד

שבאלי מסאז'

אין לי אקסים
אבל אם היה לי זה תלוי מאוד בסיבה שנפרדנו לרוב אם נפרדנו הייתי מעדיפה פשוט שלא לדבר ופשוט לשחרר כי מרגיש לי מיותר לתקע על זה

לא נפרדנו ממש בטוב אבל זו הייתה הזוגיות הכי טובה וכנה שהייתה לי
אז הייתי אומרת לו שהוא היה בן זוג מקסים ואני מאחלת לו רק טוב

לפני כמה הייתה הפרידה?

שאני מצטערת על כמה כלבה הייתי

אני שוכב איתה כל סופ"ש ואומר לה כל מיני דברים שיפה לשתוק לגביהם

צריכה מספר של סרסור טוב

אין לי באמת מה לומר או סיבה
אולי הייתי שואלת לשלומם, גם כשזה לא נגמר בטוב
באמת ממקום שאני לא סוחבת כעס או שנאה כלשהי.
למרות שאני יודעת שזה יכול להתפרש כאילו אני רוצה לחזור, אבל שיהיה חחח
זה כי שאלת אם הייתי חייבת לדבר איתם

אם הייתה לי הזדמנות לשחנ'ש איתה עוד פעם אומרת שנלחצתי, החיים העיפו לי כאפה מצלצלת, והיא פשוט לא הייתה שם זה פילפ אותי, ונכון שלא הייתי צריכה לעשות את זה ככה אבל הייתי חייבת לסיים את זה באותה השנייה, לא יכולתי אחרת ואני מקווה שהיא תבין את זה

אהבתי אותך כי גרמת לי לרצות להיות טובה יותר כל יום.
אהבתי אותך, כי תמיד ידעת מתי להיות ילדותי ומתי להתבגר, היית כל כך חכם שרק להיות לידך גרם לי להרגיש טיפשה.
רציתי להיות כמוך, לגדול איתך, ללמוד ממך.
הערצתי אותך.
אהבתי אותך לא מתוך תאווה אליך, אלא מעצם העובדה שהיית מדהים בעיניי, הדרך שתמיד יכולת לגרום לי לצחוק, הדרך שבה אכפת לך באופן עמוק כל כך, הדרך שראיתי אותך כמישהו שאני רוצה לחיות בשבילו, ולא רק למות בשבילו.
גרמת לי לרצות לחיות יום יום.
לא היית סתם בן אדם שאהבתי לדבר איתו, היית הרבה יותר מזה.
האמנת בי יותר ממה שאני האמנתי בעצמי, ראית אותי. ולא רק בגלל המראה שלי, אבל בגלל מי שאני.
לא אהבתי אותך רק בגלל שגרמת לי לאהוב את עצמי, אבל גם בגלל שהיית מישהו שהייתי מוכנה להקריב בשבילו, היית שווה הכל בשבילי.
אפילו אם אתה לא מאמין לי או סומך עליי או מה שלא יהיה, אהבתי אותך כי לא היית מזוייף, היית כל מה שיכולתי לדמיין בבן אדם, היית מצחיק ואידיוטי ולא היה לך אכפת שיצחקו עליך, תמיד היית בטוח בעצמך ואהבתי את זה בך.
לא ברחת אפילו כשדברים נהיו טיפה מחוספסים, היית מוכן להלחם על זה בכל פעם. אבל עדיין, לא יכולנו לפתור את זה ביחד
אולי לא היינו התאמה טובה אחרי הכל, אבל דבר אחד בטוח
אני אהבתי אותך, אפילו אם לא יכלתי להסביר לך את ההרגשה הזאת בעבר.





(הוא לא האמין לי שאהבתי אותו אחרי שזה נגמר כי לא ידעתי לשים את זה לתוך מילים אז, אז זאת סוג של פריקה, חחח)