למה אנשים חושבים שחב"ד הם לא מיסיונרים? הרי ההגדרה של מיסיון זה הפצת דת בקרב חסרי דת, והם הרי מנסים "לזכות" כל הזמן.

חס וחלילה!
הם לא מנסים לצרף אנשים ולא להרצות על הדת!
זיכוי הרבים זה נניח לשים דוכן תפילין ולשאול אנשים שחולפים אם הם רוצים להניח, אם אומרים לא אז לא, הם לא מנסים להכריח או לשכנע כמו הנוצרים חס ושלום
אם בנאדם עובר ליד הדוכן והוא נזכר בזכותם שהוא שכח להניח היום או שהוא פשוט רוצה להניח בזכותם יש להם מצווה ענקית
אז למה לא לעשות גם להם וגם לבנאדם מצווה?
זו גדלות נפש

הם לא

הם לא.
הם לא כופים על יהודים להניח תפילין. הם מנסים לזכות יהודים להניח תפילין
כתוב שאדם שלא הניח תפילין אפילו פעם אחת בחיים שלו - הוא לא עולה מגיהנם. לכן הם מנסים לזכות אותם שיניחו תפילין

מי שלא רוצה להניח, אומר להם שהוא לא מעוניין והם לא כופים עליו

הדוכנים שהם מקימים - זכותם המלאה, אין בזה שום דבר 'מסיונרי'
הם לא מכריחים אף אחד לבוא לשם או לשמוע להם.. מי שלא רוצה - ממשיך בדרכו כרגיל
מה לעשות שיש שועלים קטנים שמנסים לקרוא לזה 'הדתה!!' ומנסים למנוע את זה..

לעומתם, אלף אלפי הבדלות..
הנוצרים המסיונרים שיש פה בארץ (חלקם מחופשים לרבנים...) מעבר לכך שהם מטיפים על יש"ו, הם גם מחלקים חוברות ומעוותים פסוקים בזכריה, דניאל וישעיהו שכאילו הם מדברים על יש"ו שהוא המשיח חס ושלום..
המסיונרים הנוצרים ליטרלי רודפים אחרי יהודים - גם אחרי יהודים חרדים. ומנסים בכל דרך שהיא, לכפות את הנצרות עליהם..
דרך אגב, השמאל הקיצוני ביחד עם הרפורמים נותנים להם כספים..

כל עוד הם לא פונים אל האדם ישירות ומציעים לו, זה בוודאי אינו מסיון, כי הם רק נתנו לו אפשרות קלה יותר מאשר מה שהיה בלא כן.

אם הם פונים אליו מבלי להציע לו דבר בתמורה, אולי היה שייך יותר לטעון שזה 'מסיון', השאלה היא האם זה מסיון לגיטימי או שלא, כי המילה 'מסיון' לבדו הוא פשוט מושג, הוא יכול להיות רע או טוב, הכל תלוי בהקשר (וכמו מושגים נוספים, לדוגמה 'פאשיזם', ביסודו הוא רעיון של 'אחדות' ואולי גם 'לאומנות', לא בהכרח, פשוט בפועל הוא נלקח למקומות לא רצויים. אבל הפאשיזם מצד עצמו- הוא רק מושג, הוא לא טוב ולא רע).

מותר לאדם להציע לאדם אחר, גם למסיון נוצרי כזה, אמנם הייתי מתנגד מסיבה דתית, זה מפריע לי דתית, אמנם בהתעלמות מהדת והתייחסות למוסר האנושי לבדו- לא הייתה לי בעיה גם עימהם, אם גם הם היו רק מציעים.

אם הם מנסים לפנות לילדים לשכנע אותם בפרסים וכדו', אזי תלוי- אם הם עושים את זה במקומות דתיים בעיקרם- גם זה לגיטימי, זו פעילות לקרב דתיים שאינם בחב"ד לחב"ד, זה לא שינוי דת אלא שינוי זרם באותה הדת. אכן אני יכול להבין התנגדות לדבר מצד ההורים, אבל אי אפשר לטעון שהפועל עושה פעולה שגויה או לא מוסרית.
אמנם אם הם עושים כן במקום שמעיקרו הוא חילוני, אזי זה תלוי אם זה מקום אשר בו יחרה להורים שהילדים שלהם יחזרו בתשובה או שזה לא יפריע להם (ויש חילונים שאין להם בעיה שהילד שלהם יתחזק. אמנם יש כאלו מאידך שזה באמת יפריע להם. וכמו שזה יפריע להורים דתיים אם ינסו לשכנע את ילדם להיות חילוני או להמיר דת).

נקיש מילדים ופרס לכל הצעה אחרת תמורת פעולה דתית או התקרבות דתית (אדרבה, אצל ילדים זה היה אולי אפילו יותר 'חמור' כי הם פחות בעלי דעת להשכיל ונמשכים אחר הפרס יותר בקלות), שהוא תלוי ברוב אנשי המקום, אם רובם נגד חזרה בתשובה של בניהם- אזי הוא מעשה שעשוי להיות לא מוסרי. אם הוא במקום שלרוב ההורים לא אכפת- אז אין בעיה.

ובמקום שזה כן מפריע, אזי יש התנגשות בין הרצון של החב"דניקים לבין הרצון של ההורים. לכאורה היה שייך לומר שה 'רצון נגד רצון', אמנם מאידך יש טיעון לכל צד- ההורים יכולים לטעון שהילד שלהם שייך להם ויש להם את היכולת להחליט עליו ופגיעה בזה היא פגיעה ברשותם כהורים. מאידך החב"דניקים יכולים לטעון שזו מדינה יהודית והדבר מקנה להם את הזכות לקרב אנשים ליהדות.

אלו שני טענות שצריך לדון עליהם איזו עדיפה, לא אכריע בדבר אמנם אשאיר את זה לדיון.

וכמובן שהטיעון של החב"דניקים נסמך על הנחה ש'מדינה יהודית' כוללת גם לאום וגם דת יהודית. יש הנחות נוספות שניתן לטעון אותם (כגון שהדת היא נכונה אובייקטיבית-אבסולוטית, או שמחמת רצון הבורא כך הם מחוייבים לפעול כפי רצון בוראם [שזה נסמך על הנחות נוספות אמנם הם נכללות בדת]) אמנם הם פחות מקובלות כטענות (ויותר כאמונות, כלומר- הם ישפיעו על הלוגיקה, לא על הדיאלקטיקה), וחלק גדול מהם גם החב"דניק לא יטען לרוב.
והטיעון של ההורים תלוי בהנחה שיש להורים זכות על ילדיהם, והנחה זו יכולה להיות תלויה בהרבה הנחות למיניהם, מאיזה טעם יש להורים זכות על ילדיהם.

ממילא יובן שכפייה היא וודאי מסיון לא לגיטימי מקל וחומר, אמנם אין זה המקרה שאנו דנים בו.
מקווה שכיסיתי הנידון כראוי.

אין על חבדניקים

כי חבד לא כופים על אף אחד להתפלל או להניח תפילין או להדליק נרות שבת או בכללי להתקרב ליהדות בשום צורה, הם מציעים ומי שלא רוצה לא נתפלים אליו בגלל זה.
והם גם לא מנסים לגרום לנוצרים או מוסלמים להפוך ליהודים, הם רק מנסים לקרב יותר יהודים

חב"ד ועוד ארגון בשם הארגון העולמי לבני נח )נראה לי( הם הארגונים המסיונריים הכמעט יחידים ביהדות, אז כן, הם מסיונרים לפי מה שאמרת בשאלה

השאלה היא למה אכפת לך לתת לאנשים הגדרות
מה אכפת לך לקרוא להם כמו שהם רוצים שיקראו להם
האגו לא נותן?
הבעיה היא בך לא בהם
עם כל הקושי של התשובה אני מקווה שתבין(אני בא בטוב,סליחה אם זה יצא חד)

הם לא מסיונרים, כי הם לא מנסים לשכנע, אלא רק לזכות במצוות.
אבל נניח וכן היו
זכותם לשכנע בעד אמונתם במדינה יהודית. אלו חלק מהכללים שבאו עם הקמת המדינה.
מסיון לא, שכנוע יהודי כן. זה החוק שנקבע מאד ומתמיד.
אתה רוצה לשנות את הכללים? תגייס רוב דמוקרטי בבקשה.

רק הערה- אינני בטוח כלל, שנכון הדבר.