5 תשובות
הרעיון מעניין, אבל החלוקה לשלושה סוגים פשטנית מדי. ההבדל האמיתי הוא לא אם משהו נראה או לא, אלא כמה אפשר לבדוק אותו וכמה הוא תלוי בפרשנות. גם דברים ישירים יכולים להטעות, וגם מדע מבוסס על בדיקות, לא רק על אמון.
ולגבי כדור הארץ אפשר לבדוק שהוא עגול דרך תצפיות, מדידות, צילומים מלווינים וכו גם אם לא תמיד התפיסה של כל אדם. העובדה שיש אנשים שמפקפקים בזה, היא בגלל שיש להם חוסר אמון במקורות, חוסר הבנת ראיות, ולפעמים הטיות פסיכולוגיות..אז זה לא שזה נובע מבין סוגים הם פשוט לא מקבלים את שיטות הבדיקה.
(אני מקווה שהבנתי נכון את השאלה הזאת)
ולגבי כדור הארץ אפשר לבדוק שהוא עגול דרך תצפיות, מדידות, צילומים מלווינים וכו גם אם לא תמיד התפיסה של כל אדם. העובדה שיש אנשים שמפקפקים בזה, היא בגלל שיש להם חוסר אמון במקורות, חוסר הבנת ראיות, ולפעמים הטיות פסיכולוגיות..אז זה לא שזה נובע מבין סוגים הם פשוט לא מקבלים את שיטות הבדיקה.
(אני מקווה שהבנתי נכון את השאלה הזאת)
שואל השאלה:
יפה מה שכתבת.
תודה על התשובה
יפה מה שכתבת.
תודה על התשובה
מסכים עם פנלופה
ראיתי את השאלה ואני מקווה שלא מאוחר מדי לענות עליה.
קודם כל, החלוקה לשלושה סוגים היא אינטואיטיבית
יש הבדל אמיתי בין דבר שאנחנן חווים ישירות, דבר שמוסק בעקיפין, ודבר שאין לנו אפשרות לדמיין. זה מזכיר קווים אצל עמנואל קאנט בין תופעןת (מה שנגלה לנו) לבין דבר כשהוא לעצמו (שלא נגיש ישירות).
אבל יש עןד נקודה קריטית: גם הסוג הראשון לא נקי כמו שהוא מוצג לנו
תפוח לא מגיע אלינו כמו שהוא, הוא עובר דרך חושים, שפה, קטגוריות. כלומר גם שם יש פרשנות. ההגדרה שלו אולי יציבה יותר אבל לא בהכרח מדויקת ובלי אשליות.
לגבי הסוג השני
זה נכון שההבנה מבוססת על הסקה משינויים (כמו אלקטרונים), אבל במדע מודרני זה לא קפוא ולא עקבי בכלל. להפך הוא כל הזמן מתעדכן דרך ניסויים, מודלים, עדכונים ותיקונים במובן הזה,
*לדעתי הוא דומה יותר לסוג הראשון פשוט עם מרחק תיווך גדול יותר...
בסוג השלישי כאן אתה כבר נוגע בגבול של השפה. אם אין לנו גישה ישירב או עקיפה, ההגדרה באמת נהיית תווית פונקציונלית בלבד
(לי זה מזכיר את לודוויג ויטגנשטיין) שלמשמעות יש גבולות בשפה ומה שלא ניתן לביטוי ברור, הופך לבעייתי מכל בחינה
עם
אולי הייתי מציע תיקון למודל שלך ולא לחשוב על זה כשלושה סוגים נפרדים, אלא כסקאלה של נגישות-
יש רצף =מחוויה ישירה, דרך הסקה מדעית מבוססת, ועד מושגים מטאפיזיים.
בנוסף, האמון שלנו לא נקבע רק לפי סוג המידע
אלא בעיקר לפי מנגנון הבדיקה: חזרתיות, הסכמה בין חוקרים, יכולת חיזוי ו'היגיון' והלאה
לכן אלקטרון, למשל, מקבל אמון גבוה מאוד למרןת שהוא סוג שני הבנת?
ולגבי אנשים שלא מאמינים בעולם עגול זה בדיוק מראה שהבעיה היא לא רק סוג הידע, אלא גם אמון במוסדות ובשיטוצ הבדיקה.
בשורה התחתונה אתה נוגע במבנה אמיתי של המציאות האנושית, אבל החלוקה שלך קצת קשיחה מדי..
העולם פחות מחולק לקטגוריות של 1,2,3..
ויותר בנוי כרצף של דרגות ודאות
כשמה שמכריע הוא לא רק איך גילינו אלא איך אנחנו ממשיכים לבדוק בעיקר לפשט ולהסביר ל
חוץ מזה אהבתי את השאלה שלך והצורה שכתבת אותה
קודם כל, החלוקה לשלושה סוגים היא אינטואיטיבית
יש הבדל אמיתי בין דבר שאנחנן חווים ישירות, דבר שמוסק בעקיפין, ודבר שאין לנו אפשרות לדמיין. זה מזכיר קווים אצל עמנואל קאנט בין תופעןת (מה שנגלה לנו) לבין דבר כשהוא לעצמו (שלא נגיש ישירות).
אבל יש עןד נקודה קריטית: גם הסוג הראשון לא נקי כמו שהוא מוצג לנו
תפוח לא מגיע אלינו כמו שהוא, הוא עובר דרך חושים, שפה, קטגוריות. כלומר גם שם יש פרשנות. ההגדרה שלו אולי יציבה יותר אבל לא בהכרח מדויקת ובלי אשליות.
לגבי הסוג השני
זה נכון שההבנה מבוססת על הסקה משינויים (כמו אלקטרונים), אבל במדע מודרני זה לא קפוא ולא עקבי בכלל. להפך הוא כל הזמן מתעדכן דרך ניסויים, מודלים, עדכונים ותיקונים במובן הזה,
*לדעתי הוא דומה יותר לסוג הראשון פשוט עם מרחק תיווך גדול יותר...
בסוג השלישי כאן אתה כבר נוגע בגבול של השפה. אם אין לנו גישה ישירב או עקיפה, ההגדרה באמת נהיית תווית פונקציונלית בלבד
(לי זה מזכיר את לודוויג ויטגנשטיין) שלמשמעות יש גבולות בשפה ומה שלא ניתן לביטוי ברור, הופך לבעייתי מכל בחינה
עם
אולי הייתי מציע תיקון למודל שלך ולא לחשוב על זה כשלושה סוגים נפרדים, אלא כסקאלה של נגישות-
יש רצף =מחוויה ישירה, דרך הסקה מדעית מבוססת, ועד מושגים מטאפיזיים.
בנוסף, האמון שלנו לא נקבע רק לפי סוג המידע
אלא בעיקר לפי מנגנון הבדיקה: חזרתיות, הסכמה בין חוקרים, יכולת חיזוי ו'היגיון' והלאה
לכן אלקטרון, למשל, מקבל אמון גבוה מאוד למרןת שהוא סוג שני הבנת?
ולגבי אנשים שלא מאמינים בעולם עגול זה בדיוק מראה שהבעיה היא לא רק סוג הידע, אלא גם אמון במוסדות ובשיטוצ הבדיקה.
בשורה התחתונה אתה נוגע במבנה אמיתי של המציאות האנושית, אבל החלוקה שלך קצת קשיחה מדי..
העולם פחות מחולק לקטגוריות של 1,2,3..
ויותר בנוי כרצף של דרגות ודאות
כשמה שמכריע הוא לא רק איך גילינו אלא איך אנחנו ממשיכים לבדוק בעיקר לפשט ולהסביר ל
חוץ מזה אהבתי את השאלה שלך והצורה שכתבת אותה
שואל השאלה:
תשובה יפה, תודה רבה על התשובה.
כשחילקתי לשלוש חשבתי שיש רצף.
אבל גם רצף ניתן לחלק לשלוש זה מועיל יותר, גם הרצף לא תמיד אחיד יש התגבשויות בתוך הרצף, גם אם יש רצף.
נכון שהאלה שלא מאמינים בעולם עגול כוללים אי אמונה במוסדות, רק שיש סיבה פסיכולוגית שגורמת להם לבוא לשם.
כי כל זה לא נראה ישירות על ידי החושים (סוג של אתאיסטים מוחלטים).
נכון שחוויות חושים יכולים לכלול טעויות, הדירוג שלי לא היה דירוג אמיתות, אלא דירוג אמינות.
לגמרי, לעיתים אנחנו מזהים שהחושים הישירים שלנו לא מדייקים, נכון לפעמים הסוג השני מדויק מהראשון.
תשובה יפה, תודה רבה על התשובה.
כשחילקתי לשלוש חשבתי שיש רצף.
אבל גם רצף ניתן לחלק לשלוש זה מועיל יותר, גם הרצף לא תמיד אחיד יש התגבשויות בתוך הרצף, גם אם יש רצף.
נכון שהאלה שלא מאמינים בעולם עגול כוללים אי אמונה במוסדות, רק שיש סיבה פסיכולוגית שגורמת להם לבוא לשם.
כי כל זה לא נראה ישירות על ידי החושים (סוג של אתאיסטים מוחלטים).
נכון שחוויות חושים יכולים לכלול טעויות, הדירוג שלי לא היה דירוג אמיתות, אלא דירוג אמינות.
לגמרי, לעיתים אנחנו מזהים שהחושים הישירים שלנו לא מדייקים, נכון לפעמים הסוג השני מדויק מהראשון.