אני מרגישה כאילו אני באיזה קיידרמה רומנטית אבל זה חרא

אז כאילו, אני לא ממש דברנית או רועשת ולדעתי אני גם לא עד כדי כך יפה, אבל כזה, אני באיזה קונפליקט אהבה מוזר ומעצבן ואני לא בטוחה על מה לעשות
אז כזה, יש לי קבוצה של אני, שני בנים והבסטי שלי שהיא לסבית (אני סטרייט)
בכל מקרה, אז עם אחד הבנים אני חברה פחות כי הוא לא ממש עם כל התחביבים שלי וגם הוא כזה פחות מושך שיחה וכזה אז כל פעם שאנחנו מדברים זה שקט ומביך,
ולפני כמה זמן הוא כזה הציע לי חברות אבל אמרתי לו לא כי אני פשוט לא ממש ראיתי עתיד איתו, לא הצלחתי לחשוב על עצמי אשכרה איתו במערכת יחסים, למרות שהוא ממש נחמד ולא נראה רע או משהו, אני פשוט לא הרגשתי שזה יעבוד, וגם לא ראיתי למה שהוא מחבב אותי כי לא היה לנו דברים במשותף ובאמת שכל שיחה שלנו הייתה דיי גרועה. אבל כזה דיברנו על זה והסכמנו שלא בעוד יחסים טובים וכזה שום דרמה או משהו.
ואז כזה לא מזמן אני התחלתי לשים לב שיכול להיות שהבן השני (שהוא גם החבר הכי טוב של זה שאמרתי לו לא) מחבב אותי, כי הוא כזה היה דיי פלרטטן, אבל כזה, הוא תמיד היה ממש מצחיק אותי והיה לי קל לדבר איתו אז לא היה לי ממש אכפת, אבל כזה, הוא מתחיל לפלרטט יותר ויותר ואני כאילו מפלרטטת קצת בחזרה וממש נחמד לי, אבל אני לחוצה כי קשה לי כשלאנשים יש קראש עליי ואני מתחילה לחשוב על יותר מידי דברים...
(כמו האם הוא באמת רוצה אותי? האם זה כזה, בדיחה כי אמרתי לא לחבר הכי טוב שלו? ואם הוא כן רציני ובסוף יציע לי, איך מי שאמרתי לו לא ירגיש?)
אז בכל מקרה, הלפ