בבקשה תעזרו לי אני והבן זוג שלי ביחד שלוש שנים בלתי נפרדים והיום הוא התגייס לקרבי ומאוד קשה לי עם זה (לי יש פטור מהצבא)

בהתחלה זה יהיה קשה, עם הזמן תרגישי הקלה
לצערי אני לא יכולה להגיד לך מניסיון, אבל אולי לשלוח לו הודעות ולתקשר כמה שיותר יעזור?
אולי תשני סביבה שתעסיק אותך יותר? משהו מעניין

היי, לשמחתי בן זוג שלי לא התגייס לקרבי אלא לפקיד עורפי אבל אני מבינה אוץך לגמרי.
אני מבינה שכרגע את לא רוצה שזה יהפוך לך ליותר קל כדי שלא תרגישי שכאילו פחות אכפת לך, וזה טבעי מאוד.
כל הרגשה שיש לך כרגע היא טבעית.
קחי לעצמך כמה ימים לבכות ולהתרגל למצב, ולאט לאט תתחילי למלא את היומן שלך בפגישות עם חברים ועבודה.
מה שמאוד מאוד עזר לי ולבן זוג שלי כשלא היה לו טלפון זה שקבענו שעה מסוימת ביום אצלנו זה 14:00, ושנינו כיוונו טיימר לשעה הזאת וזה אומר לנו לחשוב אחד על השנייה.
אתם יכולים לעשות את אותו דבר, יש משהו מאוד מאוד מנחם בזה שאת יודעת שהוא חושב עלייך בלי שהוא מדבר איתך כל יום. ואני מבטיחה לך שלאט לאט זה יהיה פחות נואא, והתחושה כשאת רואה אותו פעם ראשונה אחרי שהוא חוזר מטירונות שווה את הכל.

הי יקרה,

שומעת מדברייך את הבדידות ואולי גם הבלבול שאת כנראה מרגישה כרגע.
ממילותייך עולה כי הקשר בינכם מאוד חזק, ויתכן שהריחוק הפיזי בינכם הוא דבר חדש שאולי לא חיוויתם אף פעם, וניתן להבין שזה מעורר אצלך דאגה ואולי אפילו תחושה של חוסר אונים...
יכולה לדמיין כמה עצב המצב מעורר בך... ולעיתים נראה שייקח לשניכם מעט זמן עד שתתרגלו למצב החדש ותמצאו דרכים לשמור על הקשר גם אם אתם לא קרובים פיזית אחד מהשנייה.

בימים לא פשוטים אלה, נשמע שלא כדאי להישאר עם התחושות האלה לבד. יתכן שיש מישהו בסביבתך הקרובה שתוכלי לשתף במה שעובר על ליבך, ושיוכל אולי להיות לאוזן קשבת ויעזור לך להרגיש טוב יותר.

אם תרצי מקום נוסף לדבר בו, אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת ואני מזמינה אותך לצ'אט אישי בו תוכלי, אם תרצי, לשתף את אחד המתנדבים שלנו שיקשיב לך וינסה ולהיות שם בשבילך.
ניתן לפנות דרך הלינק המצורף בהמשך.

שלך,

מתנדבת סה"ר