מה עושים כשריק בלב?

מנצלים את ההזדמנות ונרשמים למכון

מה עם לנסות להסתובב קצת בחוץ?
הליכה לראות אנשים ולהכיר
ומה עם עבודה?

קודם כל, נושמים עמוק
עושים דברים שעושים לך טוב. מנסים דברים חדשים, תחביבים חדשים. הגיוני שברגע שבנאדם שהיה הכל בשבילך יוצא מהחיים יש תחושת ריקנות אבל זה משהו שעובר עם הזמן. הימים הראשונים הם באמת הכי קשים ואני ממליצה לך עם כל הקושי שבדבר להקיף את עצמך באנשים. בין אם זה משפחה או סתם לצאת החוצה לראות חיים ועולם. אני זמינה בפרטי אם תרצי ומבטיחה לך שיהיה בסדר :)

שואל השאלה:
חשבתי על המכון
אבל אני לוחמת ונכון לעכשיו נשאר לי רק שבוע וחצי בבית
השאלה כמה זה רעיון טוב להירשם לשבוע וחצי

שואל השאלה:
אני לא עובדת, אני חיילת
ניסיתי להסתובב, להכיר אנשים
אבל כולם בורחים לבית מהגשם, והמצב הביטחוני
אנשים מתחפרים בבית והכל בחוץ מרגיש יותר שומם

אני מאוד מזדהה איתך אני גם גר לבדי
אני משתדל לצאת ולהכיר אנשים
ופשוט גם זה קצת קשוח להיות כל הזמן לבד ובשקט

מכיר את ההרגשה הזו, מה שבאמת אפשר לעשות כרגע זה להתעסק בדברים שאת אוהבת, לפעמים לראות סרט או סדרה שאת אוהבת מעביר את הזמן, תזכרי שזה בסדר שיש ימים שאת לבד עם עצמך ולא תמיד עם מישהו, בעיקר כשמדובר בתקופה אחרי פרידה, הלבד הזה יכול לתת לך מקום לפרוק לעצמך ולמשפחה אם צריך, ולאט לאט לעשות דברים שעושים לך אומנם זמנית אבל עדיין טוב ללב.

לכי תתנדנדי בנדנדה באויר הנעים שבחוץ. תראי אנשים.

יוצאים לרוץ

נפגשים עם אנשים
עושים תחביבים
אולי גם לוקחים פסיכולוג/ית

אני מבינה אותך לגמרי, תנסי להכיר אנשים ולעשות דברים שאת אוהבת.
את מוזמנת לכתוב לי בפרטי אני יכולה לעזור לך

כותבים שירים ונושמים

מחפשים דרך למלא את החלל הריק

אני מבינה אותך רצח, תעשי משהו שימלא אותך תחפשי דברים להתעסק בהם תמיד
תתאמני, תצאי עם חברות, תכירי חברים חדשים, תנצלי אפילו את הזמן הזה לשנות את עצמך לגרסה הרבה יותר טובה ואת תראי שאת תרגישי הרבה יותר טוב
אני פה אם את צריכה לפרוק❤

מבינה אותך..
תנסי לעשות משהו שיעסיק אותך/יסיח את הדעת
אני אישית אוהבת לצאת להליכה/ריצה, להתאמן במכון, לצייר, לקרוא ספרים, לכתוב (פואמות וכדומה) או כל דבר אחר שיעשה לך טוב 3>

תמלאי אותו בדברים טובים. תעשי דברים שיהיה לך סיפוק.
כמו להכין אוכל לכל המשפחה או לסדר דבר שהיה ממש מבולגן ומלוכלך

אין באמת דרך למלא את הלב כשהוא ריק, אין דרך למלא את החסר כי גם שממלאים תמיד אנחנו נמצא את החסר הבא.
אני מכירה את התחושה, את הריקנות הזאת שמתפשטת מהלב אל שאר הגוף.
זו הרגשה שעד שהיא לא חולפת היא יאוש מוחלט.
אין לי יותר מה להגיד שכולנו ביחד בזה, בעליות והמורדות..
ועוד מעט תדעי ימים טובים יותר :)

חברה תקשיבי לכי תתאמני תראי סדרה תהני מכל רגע תכיני עוגיות

אני באותו אחותי אהבתי אותה בשבוע קשה אחד בלי שום סיבה מוצדקת השתגעתי ונפרדתי ממנה אני באמת מרחם עליה כמו בשיר של מאיר אריאל "וגם הייתה לי בחורה קצת פראית קצת לא ברורה אך לא הגיע לה שאשתגע" אני מצטער עדיין על הטעות הזאת

שווארמה דחוף

אני מבינה.
זה קשה וזה מאתגר במיוחד אם מדובר על פרידה טרייה. הייתי ממליצה לך ללכת ולשהות מספר ימים אצל המשפחה, סתם בשביל לא להיות לבד פשוט, לחשוב על הדברים ולעשות סדר בראש של מה את רוצה לעשות מעתה והלאה - וההמלצה היא להעסיק את עצמך, למצוא משהו שימלא את החלל הלב בריק, אם יש משהו שאת אוהבת לעשות אז להגשים אותו, כשהמצב הביטחוני ירגע למצוא עבודה במקום שיעניין אותך, ללמוד משהו, או לקחת חופשה..

להנות קצת מהלבד ולנוח:)
תראי סרטים, תבלי עם המשפחה, תנוחי, תקראי ספר, תבשלי, תעשי דברים שעושים לך טוב על הלב

שואל השאלה:
קראתי כל מה שרשמתם.
למען הסר ספק, אני חיה לבד, ולא בקשר עם המשפחה.
אני מנסה לצאת ולהכיר עוד אנשים, אבל אני מרגישה שהמעגל נשאר די מצומצם כי גם אנשים עסוקים בחרא של עצמם.
בכל אופן תודה
אולי אני צריכה להשלים עם התחושה הזאת

גם אני חי לבד
ואל תשלימי
יש קורסים קבוצתיים שאת יכולה לנסות
ומשם אולי להכיר חברים
וגם אני אשמח להיות חבר שלך

שואל השאלה:
שמעו אני לא מחפשת להכיר חברים ממקום של חסר.
פשוט כרגע היום יום שלי לא בשליטה שלי.
ואני בתקופה של המתנה והחלמה, והכל נהיה מורט עצבים יותר.

יכול להיות שגם לצהל יש המון קרדיט על המצב הנפשי שלי (ההתדרדרות שלו)
ויכול להיות שלשקול לצאת מהצבא על נפשי ולהתחיל לשקם את עצמי יהעה פיתרון טוב.

אלכוהול

אני מזה מבין אותך. אני עברתי פרידה ממישהי שאני ממש אהבתי ועדין אוהב. וגם הכי נורא מרגיש שזה לא פרידה בגלל שלא עבד לפחות ככה אני מרגיש. זה פשוט פרידה בגלל טיימינג חרא ואין לי מה לעשות וניסיתי לחזור. אבל אין לא עובד. לפעמיים פשוט צריך בכוח לעשות דברים, תעשי דברים שרצית להתחיל אם זה כושר או לנגן אפילו ותחזרי גם לדברים שאהבת אבל הפסקת. וגם עוד משהו לי עדין לא עבר ממנה ועבר 5 חודש אז אולי גם לך לא וזה בסדר אבל תמשיכי לעבוד על עצמך עד שתפגישי את המישהו שיגרום לך שוב לחייך.

ממלאים את הלב בדברים שאוהבים לעשות