מה דעתכם על הקטע?

השתיקה צורמת
אפשר לטעות בתמימות
ולדמיין אותה כקנבס ריק
סקרן לאומנות ועומד במקום
מחכה שתיוולד בו משמעות
ויחבק את שתבוא

אבל שתיקה היא רעבה
היא לא מחכה למילים
אלא מושכת אותיות
שוזרת אות אות לדמיונות
שתיקה מקרבת בכוח
ומחבקת בדיות

כששתיקה מתמשכת
היא אורבת לכל צליל חרישי
ומיד טורפת ומעוותת
מחרישה איתו אוזניים
לאוויר הקר מייללת

קנבס הוא סבלן
מסוגל לחכות שנים
להמשיך להיות לבן
ולהיצבע שכבה אחר שכבה
כל אחת בזמנה

שתיקה היא דרוכה
היא שואבת את האוויר לתוכה
סוחטת את הצוואר
מייחלת לטיפה של דם
והיא נפלטת

השתיקה סופגת בצימאון
בשניה מוכתמת כולה
נצבעת באדום
וזו אומנותה

קנבס צבעוני
ושתיקה היא אדומה
לקנבס אריכות ימים
ולשתיקה שניה ספורה

השתיקה קורבן לעצמה
מתעמרת ברע
מפלצת בלי ברירה
היא בטוחה שאסור לה להיות
ולעולם לא רצויה
לכן היא רצה להתאדות

השתיקה מגנה עלינו מפניה
בפנים מפחידות