אתם מרגישים שהחיים שלכם זה פומו אחד גדול? אני לא מרגיש שיש לי חוויות בכלל

גם לי אין
יש לי חוויות רק גרועות

אז תיצור חוויות
הכל בידיים שלך

גם לי אין

צריכים ליצור אותם, אני תמיד יוצאת חברות עבורי ומי שמסביבי ככה שלא משעמם

שואל השאלה:
קצת חולק על זה שזה לגמרי בידיים שלי, החוסר מזל משתולל אצלי בחיים

באופן אישי אני לא כזה יודעת
מבחינתי אולי זה ירגיש פומו כשזה יהיה שנות העשרים שלי וכזה
אמנם אני תיכוניסטית והרבה מבלים, יוצאים למסיבות, שותים וכולי אבל אני לא כזה מרגישה פרומו לגבי זה כי זה פשוט לא האדם שאני
מבחינתי אני פשוט אחיה ומה שירצה לבוא אליי אז שיבוא
הדבר היחידי שיכול להיות פומו לגביו זה כנראה על גחלת נעורים אבל אולי בעתיד זה לא יהיה משהו שאתחרט עליו
קיצר אין לי מושג חחח

ליבי איתך אנונימי

תנסה ליצור חוויות ופומו זאת תחושה טבעית אל תרגיש רע על זה

ההפך הוא הנכון.

שואל השאלה:
אני עוד מעט 22 חחח והפכתי להיות כזה בכיין רק בשנה , שנה וחצי האחרונות. לפני זה ניסיתי המון דברים, ליצור, ליזום וכו'. קיבלתי המון המון מזל רע בדיעבד. זה לא דברים שיכולתי לשלוט עליהם

^אהה חחח טוב זה באסה כאילו אני לא במצבך אבל יכולה להבין את ההרגשה כי זה גם די שלב שאין בו מסגרת מסויימת ככ לא?
אם אי אפשר לשלוט על החיים וכמובן שלא, אז פשוט תחיה
לדעתי הזדמנויות באות כל הזמן
כמובן שאתה צריך לעבוד בשביל זה וליזום וכולי
אבל מה ששלך שלך
גם בגיל חמישים תוכל לעשות צניחה חופשית אל דאגה חחח
תעשה מה שאתה רוצה לעשות רק אל תפגע בפינגווינים בדרך

שואל השאלה:
סתם זה מרגיש טיפה פאקד אפ שאין לי באמת דברים מעניינים לספר, על חוויות שעברתי, מקומות שהייתי או אנשים שהכרתי. סתם לדוגמא נגיד אני יוצא לדייט עם מישהי או סתם מדבר עם מישהו, מרגיש שאין לי באמת מה לספר

^אני נגיד בנאדם שחווה ליטרלי כלום ושום דבר אבל איכשהו זה נהיה מעניין כי אני מספרת את זה
וכן אני יודעת שזה מאוד נרקסיסיטי חחח אבל זה נכון
אני יכולה לדבר שעות על לאדעת מה על איך היה לי היום בבצפר וכזה
טוב אולי לא שעות
הקלטה של חצי שעה ככה
שוב זה פשוט האדם שאתה אדון אנונימי
החיים של אדם שלא עושה כלום גם יכולים להיות מעניינים תלוי איך הוא רואה אותם
אולי תשנה נקודת מבט וזה יעזור, למרות שזה מאוד מאוד קשה ואני גם מנסה לעשות את זה לגבי דברים מסויימים
כשזה נוגע לדייט או שיחה, מן הסתם שאני לא האדם לדבר איתו על זה כי אין לי שום ניסיון חחח
אבל מהפרספקטיבה שלי זה פשוט תלוי מי האדם
אני יכולה להכיר מישהי תוך שתי דקות תהיה לנו כימיה
נכון שיש גם דברים שנבנים אחרי הרבה יותר זמן, אבל מרגישים איזשהו קליק גם אם בהתחלה בקושי אפשר לדבר או לספר
גם אני תמיד לא יודעת מה להגיד על עצמי כי אני מרגישה שאני לא עושה יותר מדי
אבל בסופו של דבר כל אדם הוא עולם ואנחנו עושים המון פשוט לא שמים לב לזה או כי זה בשגרה שלנו
הכי קל זה להגיד תמצא תחביב אבל בעיניי זה אחד הקשים למצוא תחביב שבאמת תדבוק בו
אני לא מצליחה להתמיד בדברים כאלה לאורך זמן, לכן גם עוד יותר אין לי מה להגיד על עצמי כי התחביב העיקרי שלי הוא בצפר חחח

היי לך,
עברו כמה ימים מאז שכתבת, המילים שלך נגעו בי מאוד.
נשמע שמה שאתה עובר זה הרבה מעבר לפומו רגיל, אולי זו תשישות עמוקה מהפער שבין המאמץ שהשקעת לבין מה שהחיים החזירו לך.
אתה מתאר מצב שבו הגעת לגיל 22 אחרי תקופה שבה היית אקטיבי, יזמת ניסית ויצרת... יכול להיות מאוד פוגע ומרוקן לגלות שלמרות כל הרצון הטוב, יש דברים שלא בשליטתך שחסמו אותך שוב ושוב.
מבינה שזה יכול להרגיש כאילו כולם סביבך אוספים חוויות וזיכרונות בקלות, בזמן שאתה נאלץ להתמודד עם נסיבות שגזלו ממך את אותם הדברים.
לא מובן מאליו ששיתפת במה שאתה מרגיש, לפעמים שיחה עם אדם קרוב או עם איש מקצוע יכולה להקל, להעניק כלים או פשוט לאפשר מקום להקשבה אמיתית.
משתפת שאני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אם תרצה להמשיך לשתף בתחושותייך ובמה שעובר עלייך אני מזמינה אותך לצ'אט אישי בו תוכל לשוחח עם אחד מהמתנדבים שלנו, במרחב נטול שיפוטיות. נהיה שם בשבילך, נקשיב וננסה לסייע.
מצרפת את הלינק להתקשרות
שלך,
מתנדבת סה"ר