מה היא האנלוגיה/ אנלוגיה ניגודית והאירונה בסעפור הקצר "יגון" של צכוב?

אנלוגיה ניגודית: באמצעות האנשה הסוסה מגלה סימני הקשבה - עינייה בורקות ונראה שהיא מקשיבה ומבינה את יונה בניגוד מוחלט לעצימת העיניים של אנשי העיר שלא הקשיבו ליונה (מוטיב העיניים) . הסוסה נושפת על היד של יונה ונראה שהיא מקשיבה לו ויונה שופך את ליבו בפניה.

אירוניה:
הסיום הוא סיום סגור.
בסוף הסיפור יונה מוצא למי לספר על מות בנו ולשתף במועקה שלו אך מי שבסוף הקשיב לו זה בעל חיים וזה פתרון אירוני לבעיה שהייתה בכל הסיפור. הסיום הזה רק מעצים את הביקורת נגד החברה האנושית., יונה הוא דמות המייצגת רעיון, יגונו של יונה הוא יגון של כל אדם, שאין לו אדם אחר שמעוניין בו. כך נוצרת תמונה של העיר הגדולה הבולעת את האדם הבודד ולא שמה לב למצוקה של האדם היחיד, כל אחד עסוק בענייניו. נוצרת אירוניה מהתבהמות האדם לעומת אנושיות הבהמה.

זה חלק מהסיכום שהמורה שלי שלחה פעם, אני לא יודעת אפ זה ב100 אחוז האנלוגיה והאירוניה