פריקה אשמח שתיכנסו

בטח מכירה את זה
תאמת מצטערת לשאלה
אבל תדע שזה הגיוני לגמרי

בטח, אבל תזכוג תמיד שאתה חזר מספיק
כדי לבנות לך חיים מהמהמים
ככל שתגדל תראה שהאפשרויות רבות וגדולות
ומאיפה אתה לא ממש משנה

תאמין לי, אתה תכיר בחורה ואתם תתאהבו ויהיה לך משפחה מהממת אל תדאג! אתה רק בן 19, העניינים משתפרים

לא תישאר לבד , אתה תבנה משפחה משלך בלי בעיות בעזרת השם❤
ותתפלל להשם כדי שיעשה בשבילך את ההכי טוב הוא כל יכול.

היי,

נשמע שאולי אתה נושא איתך תחושת בדידות עמוקה, כזו שמלווה אותך לאורך זמן ולא רק ברגעים מסוימים. ייתכן שיש גם פחד חזק שמרחף מעל הכול, כאילו העתיד עלול להישאר ריק מקשרים משמעותיים, וזה אולי יוצר איזו תחושת כיווץ או דאגה שלא מרפה. בתוך הסיפור שאתה מתאר, יכול להיות שיש גם כאב שקשור למה שלא היה שם או למה שלא מתאפשר, ואולי זה מתערבב עם מחשבות על מה שיכול לקרות בהמשך.

אולי כשהמעגל המשפחתי מרגיש מצומצם או מורכב, זה יכול להעצים את התחושה שאין על מי להישען, ושאין מספיק יציבות רגשית מסביב. ייתכן שהמחשבות על העתיד הופכות להיות חזקות דווקא בגלל החוויות שעברת, כאילו הן מנסות להגן או להכין אותך, אבל בו זמנית גם מכבידות ומעוררות חוסר שקט. לפעמים זה מרגיש כאילו הפחד עצמו תופס מקום גדול ומצייר תמונה אחת בלבד, בלי הרבה אפשרויות אחרות...

אולי בתוך כל זה, שיתוף של אדם קרוב במה שעובר עליך יכול לפתוח מרחב קצת אחר, כזה שבו לא צריך להחזיק הכול לבד. עצם הדיבור יכול לפעמים לשחרר חלק מהעומס שנאגר בפנים, ואולי גם לאפשר לראות עוד זוויות או תחושות שלא היו נגישות קודם, אפילו אם רק במעט.

אני מזמינה אותך להיכנס לצ'אט של עמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. זהו מרחב בטוח לשיתוף ולחלוקה, שם אפשר לדבר עם מתנדב או מתנדבת ולשתף את התחושות... המספר לווצפ הוא 055-9571399, וצירפתי לינק לפנייה ישירה.

שולחת חיבוק,

שלך,
מתנדבת סה"ר.