בנות אתן מרגישות בנוח עם לבוש חשוף?

תלוי כמה זה חשוף יותר מידי אני לא מרגישה בנוח

תלוי לאן

תלוי כמה. לא אכפת לי להיות עם ביקיני בים, אבל אני לא אוהבת לבוש חשוף במיוחד

כן

תלוי כמה חשוף

אם זה בקטנה אז כן

כן, כל פעם שאני מצטלמת לסרט פורנו

תלוי מתי, לרוב לא בגלל הקור

לא

לא עם כל הציצי בחוץ אבל עם מחשוף כתפיים ובגדים צמודים חדמש

כן אבל עם גבול לחשוף

ממש לא

בכלל לא

תלויי מתי

אני בסדר אבל לא בגד ים זה בישבילי חשוף ואננ לא מרגישה בנוח

בעיקרון כן אבל ממש תלוי איפה אני נמצאת

כן אבל אני לא אוהבת את הגוף שלי, אני אוהבת פשוט סגנון חשוף

מאוד

לא

כן מרגישה בנוח אבל בדרך כלל הבגדים עצמם לא נוחים או שקר אז אני לא ממש לובשת

לא. שיש רק בנות זה בסדר לי. לא כל כך נעים לי שמסתכלים עליי

כן מרגישה בנוח, אבל מבחירה של כבוד עצמי לא עושה את זה יותר כבר כמה שנים טובות כי אני מעריכה את הגוף שלי ומעדיפה לכבד את עצמי

יותר חשוף מטישרט ומכנסיים מעל הברך אז אני מרגישה לא בנוח

תלוי כמה ולאן

לא, כי אין לי מה לחשוף

דתייה, אז לא

אני לא מתלבשת ממש חשוף
גם כי זה כבוד( בנות שמתלבשות חשוף יש להם כבוד אבל אני מרגישה שזה הכבוד שלי)
ואני מדברת על ממש חשוף לא על חולצות בטן
וגם כי אני לא רוצה שגברים סוטים יסתכלו לי על הגןף

לרוב כן אבל תלוי במקום שאני לובשת את זה

מה הקטע לשאול את השאלה הזאת כל שבוע
וכן

תלוי עד כמה ולאן, אבל לרוב כן

לא ואפילו בצמוד כבר לא נעים לי ללכת אני קולטת כל מבט במרחב , למה לי למשוך אליי את האש הזאת

תלוי איפה וכמה חשוף

כן

קצת פחות אבל לא בקטע של צניעות כי זה פחות התחום שלי, אלא יותר בקטע של אני קטינה ויש פדופילים בחוץ

תלוי ליד מי וכמה חשוף

לא ככ

ממש לא

לא ://

אולי שאני יוצאת לא ליד משפחה וזה

לא ממש
גם כי אני בשכונה של ערסים מגעילים וגם כי אבא שלי דתי

לא

לא
אולי בחדר כושר טיץ קצר, או בבית שלי עם המשפחה כן אבל חוץ מזה לא

לא
אבל אני דתייה אז תוהה אם אני קהל היעד של השאלה

בציבור לא ממש

לא. כן כנל^^

אם היה לי גוף אז כן הייתי מרגישה בנוח אני חושבת בעיקרון לא לא מרגישה בנוח

לא
זה לא בגלל דימוי עצמי או משהו כזה, אני פשוט לא אוהבת שזה חשוף ככה לכולם

נגיד כזה, כף יד ופנים ואפילו צוואר, עורף וכפות רגליים לא כזה אכפת לי
סתם, אני פשוט דתייה, לא, אני לא לובשת חשוף ולא ארגיש עם זה בנוח גם מחוסר הרגל וגם כי זה סותר את הערכים שלי.

כן

כן עד שיוצאת החוצה ויש מבטים (גם אם זה רק גופיה כן? אין נוראי כזה)

כן
תלוי לאיפה רק

לא ממש

תלוי מתי תלוי כמה חשוף ותלוי איפה

תלוי איפה עם מי ומתי

תלוי מה נחשב חשוף.
אבל בכללי לא.

שמעי בתור פוסט טראומתית מאונס אני מרגישה בנוח רק עם בגדים חשופים כי זה מרגיש לי כמו אישור מהסביבה שאני מספיק יפה, אם אני הולכת עם בגדים גדולים ולא חשופים אני מרגישה כמו זבל אבל מצד שני ברגע שמישהו דופק לי מבט כשאני עם חשוף אני מתחילה לקבל התקף של הפוסט טראומה שזה דיי חרא אז לאידעת אני לא אוהבת אף אחת מהאופציות

וואי לא.
בדיוק מדדתי עכשיו חצאית מיני..אין מצב שאלך ככה בחיים
עם גופיות וזה אני יותר זורמת

לא

לא

תלויי במה, נגיד בים אני הולכת עם גופיה ושורט בתור בגד ים שזה כביכול הכי חשוף שיש לי, אם אני עם משפחה או חברות אז זה בסדר אבל אם לא, המבטים כן מפריעים לי אבל מה אתם רוצים שאני אעשה? זה ים אני לא אשים ארוך בתוך הים. וזה באסה כי בא לי לפעמים ללכת עם המשפחה עם הדודים אז אי אפשר למופרד ולפעמים יש שם גברים מבוגרים שמסתכלים על החזה והישבן בלי בושה למרות שזה מכוסה אבל בגלל המים זה נצמד לגוף וזה כן מרגיש לי לא בנוח

לא

תלוי לאן ובמה, נגיד בטן, מכנס ממש ממש קצר וזה לא, ציצי כן

לא

עם חברות כן כשאני ליד בנים לא

אני אישית לא - גופיות כן זה רגיל לי אבל חולצות בטן או מחשוף או מכנסיים ממש קצרים אני פשוט תמיד מפחדת שרואים משהו שלא אמורים לראות למרות שאני חושבת שזה ליטרלי מהמם אז גורם לי לרצות להתלבש יותר ככה אבל לא יוצא

אנונימית קודם כל, אני ממש מצטער לשמוע על מה שעברת. זה דורש המון אומץ לשתף בכנות כזו על הקונפליקט שאת חיה בו.
נשמע שאת נמצאת במלכודת שבורא עולם ממש לא רוצה שתהיי בה:
מצד אחד, את מרגישה שהיופי והמחשוף הם 'תעודת הזהות' שלך והדרך היחידה להרגיש שווה, ומצד שני המבטים של האנשים (שבאים בעקבות המחשוף) פוצעים אותך מחדש ומפעילים את הטראומה.
האמת היא שאת הרבה מעבר ל'יופי' או ל'אישור' של עובר אורח ברחוב. בורא עולם ברא אותך עם נשמה ענקית, והערך שלך הוא אינסופי בלי קשר למה שאת לובשת. הניסיון לקבל 'אישור' דרך הגוף הוא כמו לנסות למלא דלי עם חור זה נותן הרגשה טובה לרגע, אבל אז זה נעלם ומשאיר אותך עם התקף חרדה.
אולי הדרך לריפוי היא להתחיל להאמין שאת 'בת של מלך' מישהי שלא צריכה להוכיח שום דבר לאף אחד. כשאת מכסה קצת יותר, את לא 'מסתירה' את היופי שלך, אלא שומרת עליו לעצמך ולמי שבאמת ראוי לו, ומגינה על הנפש שלך מהמבטים שעושים לך רע. מגיע לך להרגיש יפה ומדהימה בזכות מי שאת, ולא בזכות המבט של מישהו זר.