דתיים, (או אנשים עם חוש צדק ויושר) כנסו

הייתה לי בגרות עכשיו בספרות, פנימית, שעשינו אותה מהבית.
בלי זום בלי מצלמה בלי כלום.
פשוט לכתוב את התשובות בטופס במחשב ולשלוח למורה במייל.
כשראיתי שאין מי שיבדוק אם אני מרמה או לא, נכנסתי לדילמה ממש גדולה.
מצד אחד היה לי חומרים ממש טובים בג'ימני, וסיכומים, ואת האינטרנט וכל כלי בינה מלאכותית אחר לרשותי. וחוץ מאלוקים, מי יודע אם אני מרמה או לא?
כל פעם התלבטתי אם לתלות סיכומים כתובים על הקיר, או תוך כדי הכתיבה לבדוק את התשובות בגוגל, או לשאול כלי בינה מלאכותית אם התשובה שלי טובה מספיק. (תכלס גם אפשר לבקש ממנה לעשות עבורי את כל המבחן בכלל, אבל לא למדתי לחינם חברים.)
ובאמת שעמדתי בפיתוי במהלך כל הבחינה.
עד שהגעתי לרגע משבר.
ידעתי הכל חוץ מסעיף אחד קטן, וזה שיגע אותי. וידעתי שאני יודעת את התשובה אבל לא זוכרת.
מפה לשם כבר היה צריך להגיש, ואכלתי על זה סרטים.
אז לרגע אחד הצצתי בחוברת שהמורה נתנה, לאיזה רמז קלוש או תשובה.
ולא העתקתי אותה, פשוט זה נתן לי את הרעיון הסופי לחלק שהיה חסר לי בתשובה.
ובסוף באמת שיניתי את התשובה המקורית שלי לפי זה.
אני מרגישה אשמה עצומה.
כאילו נכשלתי במשהו חמור ממש.
כי זה גם בגרות, לא איזה הכתבה בכיתה ו שיצעקו עלי אחר כך אם אכשל.
זה באמת בסך הכל סעיף קטן.
כבר הגשתי.
אומנם אני עוד יכולה לערוך, אבל עדיין. (עוד 6 דק לבחינה)
אני מרגישה אשמה עצומה.
ואמא שלי אומרת שזה שטויות ושאם זה היה היא, היא הייתה מרמה בהכל. וגם אחשלי אומר שהוא עושה את זה כל הזמן.
אבל זאת גניבת דעת. זה גזל. ואני מרגישה רע כל זה ממש.
אומנם זה די מטומטם שנתנו לנו את האפשרות לעשות את זה בלי מצלמה ולקרוא לזה מבחן כשזה יכל להיות עבודה... (מה שיכל להיות הגיוני בעיני)
אבל עדיין הם החליטו שלא. והאולפנה שלי סופר סומכת עלי.
ובאמת שאת כל שאר הדברים כתבתי בעצמי בלבד.
מה אתם ממליצים לי לעשות עכשיו? לשתף את המורה בזה? לא לעשות כלום? מה אתם חושבים?