גם לכם קורה שאתם מרגישים שאתם יותר מוצאים את עצמכם בבית בשקט מנוטרלים מאנשים מאשר בחוץ?

כל הזמן למעשה
אני חייב את הזמן, את החופש שלי, להיות לבד.

כן לפעמים ברור

כן

ברור
להגיד שזה לא מפריע לי יהיה שקר
פעם הייתי יוצאת כל היום, בקושי נמצאת בבית
יכולתי לסיים מיכל דלק בסופש אחד על נסיעות שהמרחק שלהן לא עולה על רבע שעה מהבית שלי
אבל דברים משתנים ועם רוב החברים שלי מהבית אני לא בקשר כמו שהייתי פעם

אבל אני מאוד מנסה להנות מהשקט שלי ולעשות דברים גם לבדי
המשאלה הכי גדולה שלי היא להיות החברה הכי טובה של עצמי

כן די כל הזמן

ממש לא, אני מאבד את עצמי כשאני לבד בבית :(
כאילו פשוט נכנס למחשבות ונכנס לדאון כזה

היי,
שולחת לך חיבוק וירטואלי מרחוק שתדעי שאת לא לבד, לפעמים מרגיש הכי בטוח בבית. יש ככה פחות התמודדויות עם הסביבה.
אני מניחה שבימים האלה על רקע המצב הביטחוני רבים מרגישים כמוך ומעדיפים את קרבת הבית אבל אצלך, לפי מה שתיארת, ההסתגרות אולי קשורה למצב חברתי, לקשיים עם האנשים מסביב.
אני מצרפת לכאן קישור עם מאגר ארגוני סיוע שאולי יעניין אותך:
https://did.li/gx2cn

יש שם, בין היתר, שתי עמותות הקשורות לקשיים חברתיים, ביישנות וקושי ביצירת קשרים עם אנשים. הראשונה נקראת "עמותת רקפת" והיא לבני נוער עד גיל 18. והשנייה נקראת "מים שקטים" והיא לאנשים מגיל 18.

כאן תמצאי פודקסט שאולי יעניין אותך:
https://sahar.org.il/podcasts/

אני מתנדבת בעמותת סה"ר-סיוע והקשבה ברשת ורוצה להזמין אותך לצ'אט אנונימי עם מתנדבי העמותה, תוכלי לדבר על הכל ולקבל תמיכה ואוזן קשבת. הקישור נמצא בתחתית התגובה שלי.
מאחלת לילה טוב ושקט,
מתנדבת סה"ר