מאז שהיו נרצחים ששהו פיזית במקלט אני רציני מפחדתת אפילו להיות במקלט אוף למה אין איזה מקלט גרעיני שזמין לכולם

"מקלט גרעיני" הוא לא דבר.

לכי לתחנה מרכזית בתל אביב

שואל השאלה:
כל כך קטן אבל קרה.. ומה לא שווה? עוד מהמלחמות הישנות לא היו לנו שום כיפות ברזל ולא דוד ולא כלום והמקלטים בבניניים שיש היום הם מהתקופות האלה אז כן היו צריכים להשקיע קצת ולעשות מקלטים אמייתים רודפים אחרינו ונראה שזה לא הולך להיגמר אז לפחות שנרגיש מוגנים

מתי? היום היו?

כי הסיכוי מאוד קטן שזה יקרה
אנשים נהרגים כל יום בתאונות דרכים ובכל זאת כשאת נכנסת לאוטו את לא פוחדת כמו באזעקה

שואל השאלה:
אז אתם אומרים שצריך לפחד יותר בכבישים מאשר מהטילים האלה? כאילו זאת אומרת אם אני בצ'יל ברכב אז אני אמורה להיות עוד יותר בצ'יל במצב הזה?

ממש מבינה מה את אומרת אבל תחשבי על זה כמו נגיד על נסיעה בכביש
לצערנו נהרגו אנשים בתאונות דרכים שהם הסתכלו לשני הצדדים, עברו רק בירוק מלא, חגרו, לא היו שיכורים או מסוממים, ועדיין נהרגו או נפצעו נכון? אין מה לעשות אהובה, את עושה מה שבשליטה שלך
ומה שבשליטה שלך זה לשמור על עצמך ולהיכנס למרחב המוגן, ולהתפלל שהכל יהיה טוב

הי יקרה,

שומעת מדברייך את הלחץ והחרדה שאת כנראה חווה עכשיו.
ממילותייך עולה כי המקרה של פגיעה ישירה במקלט מהחדשות מעורר אולי אצלך פחד שלמרות שמירה על כללי הבטיחות, תמיד יהיה סיכוי קטן שיקרה משהו נורא... נשמע שלמרות שאנחנו שומרים על ההנחיות ועושים את כל מה שביכולתנו כדי להגן על עצמינו, אין הבטחה שלא יקרה אסון, ונקראה שיש בזה משהו מדאיג ואולי אפילו מפחיד...

יקרה, יכולה לדמיין כמה דאגה המצב מעורר בך... ואכן, המציאות הלא פשוטה שאנחנו חווים בימים אלה, עלולה לערר את הביטחון שלנו והאמונה הבסיסית ש-"הכל יהיה בסדר"... אך יחד עם זאת, אותה מציאות אולי מזכירה לנו שתפקידינו לנסות לשמור על עצמינו, וזה המקסימום שנמצא בשליטתנו...ואולי זה הדבר שיאפשר לנו להישאר בטוחים ורגועים כי זה הכי טוב שאנחנו יכולים לעשות...

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת ואני מזמינה אותך לצ'אט אישי בו תוכלי, אם תרצי, לשתף את אחד המתנדבים שלנו שיקשיב לך וינסה ולהיות שם בשבילך.
ניתן לפנות דרך הלינק המצורף בהמשך.

שולחת לך חיבוק גדול,

מתנדבת סה"ר