איך לשכנע את ההורים שלי שלא אבוא מחר לבית ספר?

להגיד את מה שכתבת לנו

להסביר להם את המצב ואיך את מרגישה בדיוק כמו שהסברת פה

פשוט תגיד להם את מה שכתבת.

שואל השאלה:
הם לא מקשיבים אז

את יודעת בוודאות שבית ספר זה לא הדבר הנכון? כי לפעמים שיגרה זה הדבר שמייצב אותנו

שואל השאלה:
יודע* ולא זה בכלל לא מייצב אותי דווקא עושה הפוך

להגיד שאתה חולה ממש

ובבית אתה לא נשאר ישן עד מאוחר?

שואל השאלה:
לא יעבוד הם יודעים מתי אני משקר לצערי ואמרתי להם שהמצב הנפשי מחורבן אבל עדיין הם לא מקשיבים

אני מבין אבל לא לבוא לבית ספר יחמיר את המצב אלא אם אתה חובה בריונות/חרם מוזמן לשתף בפרטי אבל לא להזניח את המצב

שואל השאלה:
לא זה סוג של אי נעימות מאוד גדולה לראות כמה אנשים ספציפים

תתמודד עם זה אתה חייב

סליחה שהאמת לא נעימה אבל זה מה שזה

שואל השאלה:
טובאני אנסה

שיהיה לא נעים אחי תדבר על זה עם מישהו תפרוק תבין שאתה יכול להתגבר אבל לוותר לא ללכת לבית ספר בגלל כמה חברה אחי שים לב אתה כבר כמה ימים לא ישן קח את עצמך בידיים קשה לך נפשית תדבר עם אנשים תדבר עם עצמך אל תנסה לברוח ואם אתה צריך תבקש עזרה זה לא בושה
בהצלחה אחי

תשמע את האמת אני חושד שאני מכיר את מה שאתה מדבר עליו וזה דורש מחשבה עצמית שלי עזר מאוד לכתוב כדי להכווין את המחשבות שלי לפיתרון של מה אני רוצה באמת, ומתוך ככה להגיע להחלטה: אני עושה כך וכך מתוך רצון ואמונה בכך וכך

ואז להגיב אחרת, להחליט להגיב אחרת, כי ההחלטה שלנו איך לפרש ואיך להגיב לאירוע היא שלנו בלבד

שואל השאלה:
תודה רבה, אך ניסיתי לדבר עם העמותה סהר וזה בכלל לא עזר וניסיתי לדבר עם מישהו

אולי תחפש מישהו בגילך אולי זה יעזור לך להפתח מישהו שמבין את התחושות שלך ובדיוק באותו מוח

שואל השאלה:
אבל איפה אני אמצא? יש לי חברים אבל אני מסתכן לספר להם דברים

תקום תגיד שיש לך כאבי טופת בשיניים או בבטן...
הם לא נראה ןי יחייבו אותך ללכת

אני מאוד מאמין בעובדים סוציאליים ויועצים ובאותם האנשים הטובים שבאמת עושים בשביל התלמידים שלהם ויש כאלה בכל מקום רק צריך למצוא אותם, עד אז רק אומר שמאוד עזרה לי הכתיבה הזו, במודל של:
1. לכתוב על שלום, מה עבר עלי, איך אני מרגיש בעקבות זה, מה אני חושב כלפי איך שאני מרגיש והאם אני רוצה לשנות את זה, אם אני רוצה לשנות את זה: איך?
והגעה לפיתרון, אם לא מגיעים לפיתרון אפשר להעלות את הדילמה עצמה לפני איש מקצוע וזה הרבה יותר ברור

שואל השאלה:
אבל הם כן יחייבו אותי גם היום כשהיה לי כאבי תופת ברגל חייבו

שואל השאלה:
ואני לא אגלה שום דבר ליועצת אני לא סומך עליה בשיט היא כמו נעל בית

נעל בית זה הגדרה עדינה ליועצות של בית ספר

וואלה את האמת יותר מדי שמעתי על יועצות כאלה שלא טובות באמת אבל אצלנו היועצים מעולים..^

זה בטעות...

שואל השאלה:
היא שופטת וניסיתי להגיד לה גם משהו קל יחסית שקרה לי והיא ישר שפטה

זה תהליך כל כך יפה גם אם אתה לא מאמין לי, אתה תשתף בהכל בסוף אתה תפתח אתה תמצא את עצמך פתאום תגלה שיש לך ביטחון חזק סטייל אותנטיות גם אם אתה לא רואה את זה בכלל ואומר "לא אין מצב" זה רק שלב התפתחות מאחל לך בהצלחה
לפעמים התחושה שאתה מתאר נובעת מתחושה של בדידות שנוצרת מחוסר הבנה בין אנשים אולי אתה מחפש מישהו שיבין אותך ואתה תבין אותו חיבור אמיתי יכול למלא את זה ואולי לא יצא לך למצוא חיבור אמיתי אבל אתה עוד תמצא אני יכול להבטיח לך ושתמצא אתה תתחיל להרגיש שאתה מתמלא

שואל השאלה:
תודה רבה,אבל אני מפחד לשתף אנשים בכללי

סליחה על הניסוח הגרוע אני פשוט עייףף

וזה בסדר שאתה משתף תחשוב כמה אנשים בהיסטוריה חבו קשיים דומים אתה לא היחיד זה חלק מהחיים זה חלק מהחבילה אם לא יהיהו לך קשיים בחיים הם לא יקבלו גוון אתה תמצא את עצמך תחפש אל תזניח תערער על מה שאתה מרגיש תשאל תמיד תשאל ידע זה כוח תאמין גם אם אתה לא מאמין הכוונה לזייף שאתה מאמין במקרה שאתה לא מאמין מחשבה יוצרת מציאות זה מוכח.

גם אם אתה לא רואה את זה זה אמיתי לגמרי
וזה בסדר שאתה משתף לא לקפוץ ישר למים

שלב שלב הדרגתיות זה בסדר ואת זה אתה חייב להבין המצב שלך לגמרי תקין אומנם אתה בשלב מאוד מאתגר אבל תאמין לי זה חלק מהחיים לכולם יש קשיים ותאמין לי לא חסר אנשים

שואל השאלה:
טוב תודה רבה אני אנסה

המון בהצלחה אני גמור מעייפות סליחה על הניסוח הצולע ❤

שואל השאלה:
לא הכל בסדר שיהיה שינה נעימה