אתם מאמינים ביקומים מקבילים? אם כן יש לי שאלה אליכם..

נשמע כמו פשוט תגובות פסיכולוגיות של המוח במצבי לחץ, לא נראה לי שזה מוכיח קיום של עוד יקומים

שואל השאלה:
^^הכל יכול להיות בגלל זה אני שואלת מה אתם חושבים

יכול להיות, אף אחד לא יודע באמת
אין הוכחות לזה, זה אמונה, בדיוק כמו שאין הוכחות ליהדות או לדתות אחרות ואנשים מאמינים בהם כי זה אמונה

שואל השאלה:
בסדר אבל אני רוצה לשמוע את הדעות שלכם
זה שאף אחד לא יודע זה ברור לא ביקשתי וודאות רציתי לראות נקודות מבט שונות.
אז אני משערת שאתם לא מאמינים בזה?

^אני מכיר את התאוריה, אני לא בטוח שיש לי מספיק הבנה בנושא כדי להביא דעה, לכן כרגע אני נשאר בחוסר ידיעה

^^^צר לי לעדכן אותך כי יש הוכחות ליהדות

ברגעים כאלה המוח לא מתפקד כרגיל.
הזיכרון יכול להיות מקוטע התחושות מתערבבות, ולפעמים יש פער בין מה שמרגישים שקרה לבין מה שקרה בפועל.
התחושה שמשהו היה שונה אחרי זה לא אומרת שעברת ליקום אחר אלא שהמוח עבר אירוע פתאומי ומלחיץ והוא לפעמים צריך זמן להתאזן.

^^יש טענות וראיןת, הוכחה היא דבר חד משמעי ועדיין לא ראיתי אחת

^ראיה = הוכחה

תסתכל במראה^^

^^תלוי מה גודל הטענה ומה גודל הראיה, לדוגמא אם אני מביא לך תמונה שלי אוכל לחם זאת ראיה לא רעה בשביל זה, אם אני מביא תמונה של חייזרים לעומת זאת זה לא מוכיח כל כך טוב אך הטענה וצריך ראיות נוספות וחזקות יותר.

^כשאני מסתכל במראה אני רואה את ההשתקפות שלי, איך זה מוכיח ישות חיצונית אלי?

^יכול להיות גם הוכחה חלשה

^נכון, השאלה האם יש ראיות מספיק גדולות לטענות שהיהדות טוענת

יש המון המון המון ראיות ולדעתי הן די והותר

^^^^איך אתה חושב שהגוף שלך עובד? רק בעזרת עצמות ורידים ואותות? אם אנחנו רק חומר איך נוצרה חוויה פנימית מתוך מולקולות?

^^מה למשל?
עד היום לא יצא לי לשמוע אחת מספקת אבל כמובן שזה לא מוכיח שלא קיימת אחת, לכן אני תמיד ממשיך לחפש ולא יוצא מנקודת הנחה שהצד השני בהכרח טועה;)

^^אה התשובה לזה היא קלה, אני לא יודע, חוסר ידע לא מוכיח את התאוריה הראשונה שאתה מעלה הוא פשוט מצביע על חוסר ידע.
בנוסף יש לנו היום הבנה לא רעה לגביי המוח ואיזה מידע ורגשות כל חלק בו מעבד, לכן אני מניח שלשער שהמוח שלנו הוא מה שמקיים את התודעה שלנו זו טענה די סבירה

^^יש המון, תמקד אותי על נושא מסוים

^מה זה אלוהים ואיך אתה הגעת למסקנה שהוא קיים לדוגמא

^^^ אז נכון שהגוף שלנו מורכב מחומרים, עצמות ודם אבל החיים והתודעה אינם חומריים.
הם מגיעים מהנשמה שאלוהים נתן לך היא מה שמחייה אותך ומעניקה לך קיום אמיתי.
בלי הנשמה הגוף שלך רק גוף, צמח.

^^יש לכך ראיות רבות, אזכיר אחת חזקה אך מוכרת מאוד שבוודאי שמעת פעמים רבות, העקרון שלה הוא "היצירה מעידה על קיום היוצר", אתחשב בטענה זו בתיאוריות האבולוציה מכיוון שהרבה פעמים התגובה לטענה זו היא להזכיר אותה.
המסורת היהודית מביאה את דבריו המפורסמים של רבי עקיבא:
"כשם שהבית מודיע על הבנאי, והבגד מודיע על האורג... כך העולם מודיע על הקדוש ברוך הוא שהוא בראו".
ההיגיון כאן הוא הסקה מהתוצאה על הסיבה. אם אנו נתקלים במערכת שבה חלקים רבים פועלים בתיאום מושלם למען מטרה מסוימת (כמו גלגלי שיניים בשעון או קוד דיגיטלי בתוכנה), ההסבר הסביר ביותר אינו התגבשות מקרית, אלא תכנון מוקדם.
ביהדות, ההתבוננות היא ב"פלאי הגוף". לדוגמה, עין האדם: עשרות מנגנונים (עדשה, רשתית, אישון, עצבי ראייה) שחייבים לפעול בסנכרון מוחלט כדי שתתקיים "ראייה". הסבירות שכל אלו יתחברו ללא מכוון נתפסת כבלתי אפשרית מבחינה סטטיסטית.
כעת נעבור לאבולוציה האם היא מחליפה את היוצר?
כאן עולה השאלה המודרנית: אם האבולוציה מסבירה איך מורכבות נוצרת בתהליך הדרגתי של ברירה טבעית, האם היא מייתרת את הצורך ב"מתכנן"?
התפיסה היהודית המעמיקה (כפי שהוצגה למשל על ידי הרב קוק או הוגים מודרניים) מציעה זווית אחרת: האבולוציה אינה התשובה ל"מי", אלא התיאור של ה"איך".
קח למשל את משל המפעל האוטומטי
דמיין אדם שנכנס למפעל ורואה רובוטים שבונים מכוניות ללא מגע יד אדם. האם הוא יסיק ש"אין למפעל מתכנן"? להפך. בניית מכונה שמסוגלת לייצר מכונות אחרות מעידה על גאונות גדולה בהרבה מאשר בניית המכונית באופן ידני.
באופן דומה, אם הבורא טבע בטבע חוקים (כמו מוטציות וברירה טבעית) שמאפשרים לחיים להתפתח, להשתכלל ולהסתגל - הדבר רק מעצים את עומק התכנון הראשוני.
היהדות לא חייבת לראות באבולוציה תהליך "עיוור". הטענה היא שחוקי הטבע עצמם מכוונים ליצירת חיים ותודעה.
המדען והפרופסור ג'רלד שרודר טוען כי הזמן שנדרש למקריות מוחלטת ליצור חלבון בסיסי עולה על גיל היקום. מכאן שהתהליך ה"אבולוציוני" אינו אקראי, אלא פועל בתוך "מסילה" מוכתבת מראש.
המעבר מדומם לחי דורש הופעה של מידע (dna). ביהדות, המידע הזה מזוהה עם ה"דיבור" האלוהי ("בעשרה מאמרות נברא העולם"). האבולוציה היא רק המנגנון שמוציא את המידע הזה מהכוח אל הפועל.
טיעון חזק שמשלים את "היצירה מעידה על היוצר" בעידן המודרני הוא הכיוונון העדין של חוקי הפיזיקה. הפיזיקה המודרנית גילתה שאם קבועים פיזיקליים מסוימים (כמו כוח הכבידה או הכוח הגרעיני) היו שונים בשבריר של אחוז, כוכבים לא היו נוצרים, אטומים לא היו מתגבשים, וחיים לא היו אפשריים.
היהדות רואה בכך הוכחה שהעולם אינו "תאונה קוסמית", אלא מערכת שנבנתה במדויק עבור התוצאה הסופית: האדם והתודעה.
על פי היהדות, האמונה בבורא מתוך היצירה אינה סתירה למדע, אלא השלמה שלו: המדע עוסק בשאלת המנגנון (איך העולם עובד?).
האמונה עוסקת בשאלת המקור והמשמעות (מי יצר את המנגנון ולמה?).
המורכבות המדהימה של האבולוציה רק הופכת את "היצירה" למתוחכמת יותר, ובכך מחזקת את המסקנה הלוגית של היהדות: מאחורי יצירה כה מופלאה, חייב לעמוד יוצר.

^סליחה על זה

^^^זאת השערה, לא הוכחה, זה לא סותר גם את חוסר הידע וגם את האפשרות שאנחנו פשוט מוח שמנתח מידע ומרגיש רגשות

^נכון, אי אפשר להוכיח את הנשמה בניסוי וזה נחשב להשערה מבחינה מדעית.
אבל זה לא שולל את מה שאנחנו מרגישים או את האפשרות שהחיים והתודעה שלנו נובעים מאלוהים.
המדע מציע גם הסברים על מוח ורגשות כך ששני ההסברים יכולים להתקיים במקביל

^^אוקיי אני רואה שנכנסת בעקיפין לגישה המטריאליסטית-רדוקציוניסטית (צמצום הכל לחומר). היא טוענת שכל מה שאנחנו מגדירים כ"רוח", "נשמה" או "בורא" הוא בסך הכל פרשנות סובייקטיבית של איבר ביולוגי (המוח).
הגישה היהודית מתייחסת לטענות הללו בכמה רבדים, תוך שהיא הופכת את הקערה על פיה:
1. הטענה ש"אלוהים הוא רק השערה" נכונה במובן זה שלא ניתן להוכיח אותו במעבדה (כי הוא אינו חומרי). אך היהדות טוענת שזו אינה "השערה בעלמא", אלא המסקנה הלוגית המסתברת ביותר.
לדוגמה משל הכתב: אם תראה ספר עם עלילה מורכבת, תוכל לומר שזו "השערה" שיש סופר, ושייתכן שדיו נשפך על דפים במקרה. האם זו השערה שווה למציאות? לא. היהדות טוענת שהסדר ביקום הוא "כתב" שמעיד על "כותב" ועל כך פירטתי בהודעה הקודמת.
ההוכחה ההיסטורית: הכוזרי (רבי יהודה הלוי) טוען שהבסיס אינו רק "השערה פילוסופית", אלא עדות היסטורית (מעמד הר סיני) שעברה מדור לדור כעובדה חקורה, לא כתיאוריה.
2. כשל "המוח שמנתח מידע" (פרדוקס המטריאליזם)כאן נמצאת נקודת התורפה הגדולה של הטענה שלך. אם אנחנו "רק מוח שמנתח מידע", כלומר רק אוסף של ריאקציות כימיות וחשמליות: היעדר חופש בחירה: אם הכל כימיה, אז אין "אני" שבוחר. המוח הוא מכונה. אם המוח הוא מכונה, אין משמעות למוסר, לאחריות אישית או לאהבה. הכל "באגים" או "פיצ'רים" במערכת ההפעלה.
הטלת ספק באמת: אם המחשבות שלי הן רק תוצאה של תהליכים הישרדותיים אקראיים, למה שאסמוך על המוח שלי שהוא אומר לי את ה"אמת"? אולי המוח שלי "מנתח מידע" בצורה כזו שנוח לו לחשוב שאין בורא כדי שלא יצטרך לקחת אחריות?
המוח הוא אכן "מכשיר הקלט", אבל יש צופה. המוח הוא הכינור, הנשמה היא המנגן. ללא ה"אני" הרוחני (הנשמה), המידע במוח הוא חסר משמעות בדיוק כמו מידע על דיסק קשיח.
3. אתה טוען ש"חוסר ידע" מסביר הכל. היהדות מסכימה שיש דברים שאיננו יודעים ("תכלית הידיעה שלא נדע"), אך היא מבחינה בין שני סוגי "חוסר ידע":
חוסר ידע טכני: איך עובד התא? (וכמובן שהמדע משלים את זה).
חוסר ידע מהותי: למה קיים משהו במקום שום דבר? למה יש חוקיות ליקום? היהדות טוענת שהעובדה שיש עולם מסודר וחוקי היא בעצמה ה"ידע" על קיום הבורא. "חוסר הידע" אינו הוכחה לאי-קיום, אלא הזמנה לחיפוש.