אני מרגישה כאילו נכנסתי לדיכאון קטן איך אני יכולה לבדוק את זה בלי שאמא שלי תדע

אם אין ממש ממש סיבה מיוחדת לזה שאמא שלך לא תדע, אז עדיף ליידע אותה.
תחשבי על הנפש שלך בדיוק כמו הגוף הפיזי שלך. אם את חולה וכואב לך, לא היית רוצה לשמור על זה בסוד.
בסך הכל כולם אוהבים אותך ודואגים לך

כדי לדעת בוודאות זה רק ללכת לאבחנה אצל פסיכאטר. אולי כן כדאי לשתף את אמא שלך אפילו בקטנה. לנסות לפתח שיחה שאת מרגישה פחות טוב לאחרונה, לא להשתמש במילה "דיכאון" ישר. תדברי איתה כמה פעמים עד שזה יגיע לנושא של באמת לבדוק את זה. חשוב לא להשאר עם תחושות כאלה לבד, במיוחד כשאת בחוסר וודאות ולא בטוחה אם יש לך או אין לך.
שולחת חיזוקים מרחוק

בגילאים האלה הרגשות מאוד חזקים.
נסי לעודד את עצמך בעשייה של דברים שאת אוהבת

היי לך,
שומעת מהמלים שלך שנבהלת ממצב הרוח שחולף אותך... נדמה שהוא שונה מפעמים אחרות, אולי נמשך זמן רב יותר או שמרגיש שהוא עמוק יותר, כמו לשקוע בבוץ.
נראה שאת מודעת למה שקורה בתוכך פנימה. יכולה לדמיין את הדאגה שמחלחלת למה יקרה אם לא תצליחי להתמודד לבד.
כמה לא מובן מאליו שבחרת לכתוב פה ולשתף. לא קל להישאר לבד עם המחשבות שמטרידות. לעתים לדבר עם מישהו קרוב שסומכים עליו או עם איש מקצוע, כמו יועצת בית הספר, יכול לתת כלים להתמודד.
כמתנדבת בעמותת סה"ר, מזמינה אותך לצ'אט האנונימי שלנו - אפשר לדבר, לפרוק, לשתף. המתנדבים שלנו שם בשבילך. מצרפת את הקישור לצ'אט למקרה שתרצי ליצור קשר.

שלך,
מתנדבת סה"ר