החיים שלי פשוט מרגישים שהם פשוט נהרסים ואני יודעת שזה באשמתי

זה לא חולשה לבקש עזרה

מחזק גם שלי, אי אפשר לתקן

אפשר לתקן הכל

אם באלך לשתף מוזמנת

היי יקרה,
מהמילים שלך עולה תחושת כובד ואשמה גדולה, כאילו משהו נשבר ואת מרגישה שזה באחריותך. רק יכול לשער כמה קשה להסתובב עם מחשבה שהחיים נהרסים ושאת זו שגרמה לזה. לפעמים כשדברים משתבשים אנחנו נוטים לקחת על עצמנו את כל האשמה, גם כשבפועל המציאות הרבה יותר מורכבת.

ייתכן שהשלב הראשון הוא לא מיד לתקן הכל, אלא לעצור ולנסות להבין מה בדיוק את מרגישה שנהרס. החלטה מסוימת? קשר? לימודים? ברגע שמפרקים את התחושה הכללית לחלקים קטנים יותר, לפעמים מגלים שיש דברים שאפשר להשפיע עליהם בהדרגה. וגם אם טעית, טעויות הן חלק מהחיים, ולא הגדרה למי שאת.

אולי שיתוף של אדם קרוב במה שעובר עלייך יוכל לעזור לך לראות את התמונה מזווית נוספת ופחות שיפוטית. לפעמים כשמישהו אחר משקף לנו, אנחנו מבינים שאנחנו לא רק אשמים, אלא גם בני אדם שלומדים תוך כדי תנועה.

בכל אופן את מוזמנת לפנות אלינו לצ'אט שלנו, עמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת, מקום בו תוכלי לשתף בחוויות ורגשות נוספים, תוכלי ליצור איתנו קשר הלינק המצורף.

שלך,
מתנדב סה"ר