אנשים שקוראים ספרים האם ספרים זה הוכחה לכך שאפשר להתאהב באופי בלי לראות את הבן אדם?

לא.. כי התאהבות בדמות מתוך ספר היא לא כמו התאהבות בבן אדם קיים

כן
ואפשר להתאהב גם בבן אדם שלא אהבת מלכתחילה

לגמרי אפשר להתאהב באופי של בן אדם מבלי לראות אןתו

שואל השאלה:
^^^ אשמח שתפרטי

את מדמיינת את הדמויות כמו שאת רוצה
את יוצרת לעצמך דמות שעליה מתלבשת האישיות אז לא זאת לא הוכחה אם כבר זה ההפך

^מדויק ביותר.

לא, כשבן אדם אומר שהוא אוהב מישהו בלי להסתכל עליו, הוא לא אוהב אותו פיזית, אלא את הדמיון שבן אדם מתאר לעצמו בראש כדי לתאם את הפנטזיה, ומה שאנחנו מדמיינים בראש זה בן אדם שאנחנו מקשרים אותו לאופי, כלומר, מישהו פיזית

וואי כן יש לי מלא קראשי ספרים

נראלי שלא?
הרי בספרים מתארים איך הדמויות נראות, ובדרכ אם זו דמות טובה יש מן ציפייה לדמיין אותה נראית טוב ואז זה לא נחשב כי היא מושכת בעינייך בכל מקרה.

לא ממש
גם כשקוראים ספר מדמיינים איך הדמות נראית, ואני בטוחה שאף אחת לא מדמיינת זקן נמוך וקירח עם כרס בירה
אנחנו פשוט ממציאים איך הם נראים לפי הטעם שלנו

6^היי, אני כתבתי את התגובה הראשונה
הנה ההסבר שלי למה שכתבתי: אישיות של בן אדם קיים מורכבת הרבה יותר מאשר דמות של ספר. אם היו כותבים ספר על אישיות והחיים של בן אדם אחד בודד בפירוט ובעומק זה היה לוקח אלפים של עמודים
התאהבות היא ניבנת, ככל שזוכים להכיר את הנאהב, והכירות כזאת באופן אישי היא יותר מאשר כניסה לחיים של דמות דרך קריאה בספר. כמובן שיש גם בקריאה עומק, אבל ההיכרות עם בן אדם קיים היא אין סופית. היא לא נפסקת כשנגמר הספר

שואל השאלה:
^^^^^^ באופן כללי את.ה צודק וגם כל מי שרשם כמוך
אבל אני אישית לא מדמיינת את הדמויות, לא באופן ברור לפחות.. אני לא תוך כדי הספר חושבת על איך הבן אדם נראה והאם הוא גבוה בלונדיני וכו. פשוט אוטומטית המעשים שהוא עושה בספר או ההתנהגות שלו, האופי גורמים לי לחשוב עליו באופן של "הוא חתיך", לא בגלל משהו שמושך אותי מאיך שמתארים אותו.. ואז נגיד אם יש תמונה שלו על הכריכה או פתאום מתארים אותו אז אני כזה oh no , אבל אחרכ אם אני ממשיכה לקרוא זה לא באמת משנה לי. בלב יש הרגשה של התאהבות
(מקווה שהסברתי ברור)

אבל אם נגיד תדביקי לו מראה שאת לא אוהבת לאישיות את מבינה שזה לא יעשה לך את אותה הרגשה בכלל

שואל השאלה:
^^^ גם בן אדם שאת רק פוגשת או יוצאת לדייט ראשון את מסתכלת עליו בצורה הפשוטה בהתחלה
את לא מאוהבת ולא מכירה את האישיות של מי שמולך, אז לרוב שופטים לפי המראה החיצוני, או ההתנהגות שלו
גם בספר זה ככה, לא הכל ידוע בהתחלה, ואין את המראה החיצוני, רק האופי וההתנהגות של הבן אדם

^זאת עדיין אני מהתגובה הראשונה (:
אני מסכימה איתך שבהתחלה אני אשפוט לפי המראה החיצוני וההתנהגות, אבל אי אפשר לקרוא לזה להתאהב (וגם לכן אמרתי שהתאהבות ניבנת, וזה קורה בהדרגה)
אבל כמו שאמרתי, בעיניי התאהבות בבן אדם קיים לא יכולה להשתוות להתאהבות בדמות מתוך ספר. לכן לא הסכמתי עם הטענה שלך בשאלה
אגב, אני מדברת על הניסיון שלי וההתאהבויות שלי. כתבתי לפי איך שאני עצמי מרגישה ורואה את זה, ובטח שלא בשם כל האנשים

שואל השאלה:
הבנתי אותך.
אהבה אמיתית נבנת באמת במהלך הקשר וזה לא משהו שקורה על ההתחלה אבל כן התאהבות ראשונית יכולה לקרות מההתחלה(לדעתי)גם ממראה חיצוני אבל גם מאופי והתנהגות של בן אדם לכן לדעתי זה כן דומה לדמות מספר פשוט בלי הקטע של המראה החיצוני ורק האופי

להתאהב באופי זה לא להתאהב באדם, אופי זה חלק לא רומנטי שיכול להשתלב עם דברים נוספים וליצור קשר רומנטי.

אפשר להשלים הרבה דברים עם הדמיון (את רוצה הרבה בן זוג ואת חושבת על האופי הזה ביחד עם המושג זוגיות) זה לא אומר שאם היית מכירה מישהו כזה בהכרח היית מתאהבת.

בספרים אין לך מסננת, אין שום מנגנון הגנה כי זה דימיון, זה מאוד שונה מהמציאות.

לא לדעתי בכלל מערכות יחסים שמבוססות על הודעות ועל האינטרנט זה הוכחה טובה יותר כי אז את ממש מתאהבת בבן אדם אמיתי.