דילמה מוסרית: האם גנבת ספר יכולה להיות מוסרית?

שה לא מוסרי.
אם הןא ככ חסר חשיבות אפשר לבקש לקחת/לשאןל אןתו

לדעתי אין בזה בעיה

אם את יודעת בוודאות שאף אחד לא יגע בספר זה לא הופך את זה למוסרי
אבל אין בזה רע
אין בעלים של המקום? שאפשר לשאול לגבי הספר?
מקסימום תקחי

לא מוסרי, גם למרות שהכוונה שלך כן טובה

יש לא מעט דרכים שבהם גניבת ספר היא מוסרית.
למשל מרגל, בעיני המדינה שלו הוא מציל אותםץ

שואל השאלה:
הראש שלי אומר לי שההיגיון הוא שאין בעיה בלקחת את הספר. מצד שני, משהו במעשה הזה מפריע לי קצת

ההיגיון צודק
אבל עדיין טכנית זאת "גניבה" כל עוד לא שאלת את הבעלים

אבל אם אין בעלים לספר
תעשי לו טוב וקחי אותו

לא מוסרי, זאת גנבה לכל דבר, לקחת משהו שלא ברשותך זאת גניבה.

לקחת משהו שלא שייך לך ללא רשות מפורשת, זה לא מוסרי כי זה בעצם סוג של גנבה, גם אם יש לך מטרה טובה

זה מזכיר לי כזה את הגילדות של גנבים במשחקים שעושים דברים לא חוקיים אבל דואגים לאנשים שאין להם כסף
זה מוסר אפור לדעתי

אין שום סיבה לא לשאול את בית הספר או את המלון אם אפשר לקבל את הספר, במידה ולא, אפשר לפרסם את הספר ברשתות ולהגיד איפה הוא נמצא כדי שאחרים יוכלו לקרוא אותו (במיוחד אם מדובר בספר נדיר) בלי לגנוב את הספר

במיוחד אם מדובר בעסק כמו בית מלון, כיוון שהפוסט יוכל להביא ליותר מבקרים להגיע למלון

"כשסבא אליהו היה קטן"?
לא, זכותו של האדם שקנה אותו לא להשתמש בו.
הוא אדם מעצבן שקונה ספרים רק כדי לשים על המדף, אבל זה עדיין לא מוסרי לגנוב ממנו

נגיד באמת לא משתמשים בו אז למה לא להציע לקנות אותו מהם?
ותראי בגדול מסכים שהפואנטה של ספר היא לקרוא אותו, אבל יש מקרים שבהם שומרים אותו בתור ערך סנטימנטלי או למקרה שירצו לקרוא בעתיד ועוד, שלא לדבר על זה שכמובן זה בלי קשר הרכוש שלהם, אז עדיין לגנוב זה לא הפתרון המיידי.
אם נגיד יש מצב שאיכשהו משום מה אפשר לדעת בסבירות מאוד גבוהה שהוא לא משומש או משומש, ולא יחסר ואולי אפילו לא ישימו לב, אז סבבה, אבל זה הרבה אם ולא ראלי.

זה לא מוסרי כי גם אם הוא לא בשימוש זה לא נותן לך את הזכות לגנוב אותו, זה כמו שאני אגנוב 10 אלף שקל לבן אדם מיליונר, גם אם זה סכום שכנראה לא ישנה את חייו ובספק אם ישים לב שנעלם לו ולי יהיה שימוש בו, זה עדיין לא נותן לי את הזכות לגנוב את זה

לא מוסרי, לכולנו יש דברים שאנחנו לא משתמשים בהם, זה לא אומר שמותר לאחרים לקחת אותם ללא רשות
כמובן שאפשר לבקש לקחת או לקנות, ואין מה לחשוש לבקש יותר מלקחת בלי רשות כי אם נותנים לך אז מצויין, ואם לא מסכימים זו ראייה לכך שחשוב לבעלים שהספר ישאר שם ולכן מלכתחילה לא בסדר לקחת את זה

נניח זה לא מוסרי.. ואז?

משמח אותי לראות שדנים פה דיונים כאלה. סטיפס נהפך לדתי?

מוסר זה לא דבר אובייקטיבי. פשוט נתפס שגניבה מכל סוג שהיא (אלא אם כן זה תורם לאיזה ערך שאנחנו מחשיבים עליון, כמו עזרה לעני או תרומה למדינה) היא לא מוסרית

בעיניי אם את קוראת ומעבירה לבאים זה גם יפה. זה שומר על הקונספט העיקרי של לשים ספר בלובי של בית מלון - שזה ייקרא ויעבור בין אנשים, ותכלס? יש סיכוי הרבה יותר גבוה שזה ייקרא ככה. אבל שוב, מדובר בהסתכלות

האמת אם תבקשי בהנהלה יש סיכוי טוב שייתנו לך לקחת אותו או לשלם מחיר די נמוך. וזה יכול לחסוך את הדילמה

^
ולכן.. בגלל שזה לא אוביקטיבי, אז למה לא שתיקח ותגנוב את הספר?
הרי אף אחד לא ישים לב.
ההסתכלות הזאת נראית יותר מלהיבה

^ ברור שאפשר. אני בעד
אני פשוט אומר שגם אם רוצים להצדיק את זה, זה אפשרי. כל אחד יכול ליצור את המוסר בעצמו או בכלל לא

אתה בעד שהיא תגנוב את הספר? אני די בהלם

האתאיזם מדרדר את העולם

^ אכן כן
הערכים היחידים האמיתיים שלי הם טובתי האישית ומה שאני מרגיש או מוצא אסתטי
יחי הדקדנס

טוב..
לא פלא שאני מעדיף עולם אחר, מעולם שמלא בערכים אגוצנטריים

היית ישר ועל זה אני מעריך

מן הסתם שלא מוסרי.

שואל השאלה:
^ לא כזה מובן מאליו לדעתי..

איך לא? זה לא משהו שחייב אותו. זה לא אוכל, זה לא תרופות, לא חימום, בגדים וכל זה, שעל זה היה אפשר לדבר אם זה מוסרי או לא

אגב דוגמה אישית רלוונטית.
יש לי בבית של ההורים בחדר שהיה שלי ספרים מהילדות שלי. כנראה שלא אקרא את רובם יותר, אבל הם יקרים לי. יש לי ערך סנטימנטלי אליהם והם נוף ילדותי, לחזור לחדר ולראות אותם נותן תחושה מסוימת וגם מזכיר לי מי הייתי.
אז הם לא משומשים במובן המקובל, אבל הם בכל זאת משמשים למשהו משמעותי ויש להם ערך ואם ייגנבו בהחלט אשים לב. לא אמות מזה והחיים שלי יהיו בסדר כן? אבל זה כן יורגש.

אני רוצה להאמין שלגנוב ספר כמו מיין קאמפף וגם להשמיד אותו זה מעשה מוסרי

שואל השאלה:
^^מדובר בספרים שהם לא רכוש פרטי או ספרייה.

^^^ אז? קוראן משנות ה60 שנמצא במדף רנדומלי בבית הזפר, מכוסה אבק לא משמש את התלמידים או את המורים. מצד שני, הוא יכול לשמש אותי.

הספר לא משמש אף אחד והוא לא בעל ערך סנטימנטלי לאף אחד. מה הבעיה לקחת אותו?

למה לא להציע לקנות כמו שאמרתי?
אני מקבל את ההפרדה בין חוקי למוסרי, מה שחוקי לא תמיד מוסרי ולהפך. בכל זאת, שמישהו (או גוף כלשהו) קונה משהו, הוא לא רק חוקית הופך לבעל של החפץ, גם מוסרית יש הצדקה למה החפץ שייך לו, מאחר והוא השקיע בו משאבים ולא אחרים. בנוסף, יש לנו חוזה חברתי ברור לגבי מה זה קניין, איך עובר רכוש מאדם לאדם וכו', וכיבוד של החוזה החברתי הזה הוא מה שמחזיק את כולנו כחברה, בלי זה נקרוס.

עכשיו שוב, חוקית זה ברור שזה לא שלך, אבל אתה שואל מוסרית וזה בסדר כי זה משהו אחר, אבל כמו שאמרתי יש סיבות מוסריות להצדקה מדוע זה שלהם ולא מותר לגנוב.
זה קשה להכריע (לפחות לי) בלי לדעת את כל הפרטים, האם הוא חשוב מאוד? יקר? ישימו לב? משמש מטרה אחרת? ועוד, אבל ציינתי פה וקודם את האספקטים הרלוונטים לדעתי.

אם נניח נניח זה כמו עץ נופל ביער שאף אחד לא ראה או שמע, כלומר הוא ב0 שימוש, הוא לא משרת שום מטרה, לא רק קריאה, לא ישימו לב לחסרונו בשום צורה וכו' וכו', אז אחלה לדעתי זה לא נורא לקחת, אבל זה המון אם

אתה מניח שאף אחד לא יגע בו עוד עשרות שנים.
עצם זה שאתה מעוניין לקרוא את הספר ושיש קוראים אחרים שירצו לקרוא אם תעביר להם זה סימן שיש מספיק קוראים פוטנציאלים לספר הזה

כאילו אף אחד לא נןגע בזה
זה לא איזה גביע

תלויי
לדעתי
נגיד כזה מתחנת אוטובוס זה אולי סבבה
כל השאר, אז ברור שלא

אולי אנשים כן קוראים בו ואת לא יודעת? אם את רוצה שזה יהיה מוסרי תבקשי אישור מהמלון (מישהו בקבלה) או מהבית ספר (מורה או משהו כזה)

אם תגנוב את החטא ועונשו אולי תקבל תשובה טובה

לא מוסרי. תמיד רצוי לעשות מאמץ ולשאול את הסובבים/אותם אנשים שבקרבתו אם זה בבעלותם/אם ידוע להם למי זה שייך.

אז שואלים - גניבה זה לא מעשה מוסרי.

^8 את לא יודעת את זה ב100

אם נגיד היית יודעת לדעתי זה בסדר ואין בעיה
אבל את לא יכולה להיות בטוחה בלי שתשאלי

לפי המוסר שלי זה מעשה בסדר גמור

אתה שואל את השאלה הלא נכונה.
השאלה האמיתית היא האם מידע צריך להיות חופשי?
האם מישהו רשאי לגבות ממני כסף על זה שאני רוצה לקרוא את הדברים שהוא (או האדם שהוא קנה ממנו את הזכות לזה) רשם?
זה דיון פילוסופי עמוק. שכרגע התשובה אליו אומרת שאסור לי לקחת את המידע הזה ללא רשות.
אבל הדוגמא שנתת פה היא לא הבסיס של הדיון, השאלה האמיתית היא על מחקרים, פחות על ספרים. כי אם לאקדמיה כלשהי יש מונופול על מידע מסויים, זה יכול לעכב מהותית את המחקר בשאר העולם, ואנחנו הרי רוצים התקדמות טכנולוגית ומידעית גדולה יותר ומהירה יותר. אז האם מותר לי לפרוץ למאגרי המידע של אוניברסיטה מסויימת ולפרסם את כל המחקרים שנעשו שם בחינם? למרות שרוב מי שירצה לקרוא עליהם יצטרף לשלם (בין אם לאוניברסיטה עצמה או לעיתון מדעי כלשהו?). זו דילמה הרבה יותר מעניינת וחשובה.

לגנוב כשלעצמו זה לא מוסרי לכאורה