4 תשובות
לא באמת.
יש את המשוואות למציאת קבוע שיווי המשקל של תגובה מסוימת ואת המשוואות של מכפלת המסיסות. מה שעומד בשורש של המשוואות זה הסתברות (מה ההסתברות שמולקולה של חומר אחד תיפגש ותגיב עם מולקולה מהחומר השני עד שנגיע לשיווי משקל כימי), אבל לא באמת צריך לדעת הסתברות בשביל זה. זה הבסיס של הבסיס. בערך כמו שההסתברות לקבל פעמיים 6 בקובייה זה שישית כפול שישית. זה הרעיון של ההסתברות שם, לא מעבר.
יש את המשוואות למציאת קבוע שיווי המשקל של תגובה מסוימת ואת המשוואות של מכפלת המסיסות. מה שעומד בשורש של המשוואות זה הסתברות (מה ההסתברות שמולקולה של חומר אחד תיפגש ותגיב עם מולקולה מהחומר השני עד שנגיע לשיווי משקל כימי), אבל לא באמת צריך לדעת הסתברות בשביל זה. זה הבסיס של הבסיס. בערך כמו שההסתברות לקבל פעמיים 6 בקובייה זה שישית כפול שישית. זה הרעיון של ההסתברות שם, לא מעבר.
בכימיה יש הסתברות אך לצערנו רוב המורים מדלגים עליה וזורקים משוואה עם חזקות ושברים שמקורם בהסתברות שחומרים מסוימים ימצאו בתמיסה מבלי להסביר, כאילו הן נוצרו יש מאין, ואז תוהים למה כימיה לא נחשבת מגמה טכנולוגית
טכנית כן
אבל בגלל שמדובר בסדרי גודל כל כך גדולים (רוב הזמן עובדים עם מולים) זה לא ממש הסתברות ויותר אחוזים או שברים
בלי נוסחאות של הסתברות
חוץ מבכל הנושא של האלקטרונים אבל לא לומדים את זה בתיכון
(מה זאת אומרת ההסתברות שאלקטרון באורביטל s יימצא בגרעין היא לא 0? אורביטל s? מה פתאום! מעטפות אלקטרונים זה הדיבור! אלקטרונים פשוט מסתובבים במעגלים!)
^למה שכימיה תהיה מגמה טכנולוגית? היא בוודאות מדעית אבל גם אם היו מלמדים הסתברות היא לא הייתה טכנולוגית
ואני גם לא רואה סיבה ללמד הסתברות
כי זה לא שמחשבים את הדברים האלו לפי הסתברות
קבועי שיווי משקל נקבעים בצורה ניסויית
לחשב את ההסתברות שחלקיק יחיד יעשה משהו לפי התכונות שלו זה כל כך מסובך
אז פשוט מודדים ריכוזים או לחצים
ומשם אפשר להסיק את ההסתברות
אבל בגלל שמדובר בסדרי גודל כל כך גדולים (רוב הזמן עובדים עם מולים) זה לא ממש הסתברות ויותר אחוזים או שברים
בלי נוסחאות של הסתברות
חוץ מבכל הנושא של האלקטרונים אבל לא לומדים את זה בתיכון
(מה זאת אומרת ההסתברות שאלקטרון באורביטל s יימצא בגרעין היא לא 0? אורביטל s? מה פתאום! מעטפות אלקטרונים זה הדיבור! אלקטרונים פשוט מסתובבים במעגלים!)
^למה שכימיה תהיה מגמה טכנולוגית? היא בוודאות מדעית אבל גם אם היו מלמדים הסתברות היא לא הייתה טכנולוגית
ואני גם לא רואה סיבה ללמד הסתברות
כי זה לא שמחשבים את הדברים האלו לפי הסתברות
קבועי שיווי משקל נקבעים בצורה ניסויית
לחשב את ההסתברות שחלקיק יחיד יעשה משהו לפי התכונות שלו זה כל כך מסובך
אז פשוט מודדים ריכוזים או לחצים
ומשם אפשר להסיק את ההסתברות
אנונימית
^לרוב מחליפים הסתברות בריכוזים כשמשתמשים בנוסחאות אבל זה אותו דבר בדיוק - הסתברות למצוא חומר x בתוך המערכת = ריכוז חומר x בתוך המערכת
בשביל להבין מהיכן מגיעות נוסחאות שבהן יש מכפלת ריכוזים ופתאום חזקות, צריך להבין הסתברות ברמה בסיסית ולכן לדעתי צריך ללמוד את זה.
אני לא חושב שזה בלבד יהפוך את כימיה למגמה טכנולוגית, אבל זה צעד בכיוון.
אני נמצא גם במגמת פיזיקה ושם לומדים הרבה יותר לעומק, מפתחים נוסחאות, פותרים בעיות, משתמשים באנליזה מימדית בשביל להוכיח דברים, בודקים דיוק חזרות ניסוי באמצעות סטיית תקן ודיוק תוצאות באמצעות נוסחאות לחישוב שגיאה יחסית ועוד.
בכימיה זה לא כך וחבל, אלה תחומים דומים ואת כל מה שהזכרתי קודם אפשר להוסיף גם ללימודי כימיה ולייצר למידה טובה יותר שמתבססת על הבנה ומפתחת חשיבה מדעית-טכנולוגית
בשביל להבין מהיכן מגיעות נוסחאות שבהן יש מכפלת ריכוזים ופתאום חזקות, צריך להבין הסתברות ברמה בסיסית ולכן לדעתי צריך ללמוד את זה.
אני לא חושב שזה בלבד יהפוך את כימיה למגמה טכנולוגית, אבל זה צעד בכיוון.
אני נמצא גם במגמת פיזיקה ושם לומדים הרבה יותר לעומק, מפתחים נוסחאות, פותרים בעיות, משתמשים באנליזה מימדית בשביל להוכיח דברים, בודקים דיוק חזרות ניסוי באמצעות סטיית תקן ודיוק תוצאות באמצעות נוסחאות לחישוב שגיאה יחסית ועוד.
בכימיה זה לא כך וחבל, אלה תחומים דומים ואת כל מה שהזכרתי קודם אפשר להוסיף גם ללימודי כימיה ולייצר למידה טובה יותר שמתבססת על הבנה ומפתחת חשיבה מדעית-טכנולוגית
באותו הנושא: