מלמדים אותנו הסברים, מלמדים אותנו דרכי חשיבה, נותנים לנו תרגילים אבל אף אחד לא מלמד או מוצא פיתרון לחוסר מוטיבציה.

איך אמורים בדיוק להצליח בלי להשקיע? שום דבר לא בא בקלות בחיים

שואל השאלה:
^לא אמורים ? למה הנאה וסיפוק חייבים לבוא עם סבל ועבודה קשה
בא לי לפרוש מהמשחק הזה

שואל השאלה:
^^^^משמעת עצמית לא מתגברת על חולשות וגירויים

שואל השאלה:
^^צודק
עצוב שזה ככה

שואל השאלה:
צודק

שואל השאלה:
לוותר או לעבור לגור ביער ולהתנתק
הרפואה לא מצאה פיתרון לרמת העצלות שלי
אם היו עושים מבחן או אבחון עצלות מקצועי הייתי בסקאלה של האנשים העצלנים שמתבאסים מזה שהם עצלנים ושיש אנשים יותר מוצלחים מהם מצד שני אין כוח באמת לשנות..
דיסוננס

שואל השאלה:
אני לוזר

שואל השאלה:
כי עצלות זה לא צבע עיניים שאפשר לשים עדשות, זה לא תספורת שאפשר ללכת למישהו ולשנות.. התבוסתנות הזאתי כי זה לא לתת ספירנט זה לרוץ מרתון. איך אפשר לשנות חוסר כוח ? הלוואי הייתי בן אדם שיכול לשלב גם השקעה בלי להיות עייף מזה. גם אני פוחד שאם אני אשקיע בלימודים או בדברים שהם תחרותיים לא יהיה לי כוח להשקיע בדברים אישיים שקשורים בי.. זה קשה נפשית לשלב ואין מדריך מפורט מה הדרך שהכי תהיה נכונה לי בלי לוותר על עצמי ולעצמי..

שואל השאלה:
נגיד עכשיו אני אלמד לפסיכומטרי כמה שעות ביום איך אני אשלב עם זה אימון ? איך אני אשלב עם זה זמן שהוא רביצה בטלפון נטו ? איך אני אספיק לדחוס הכל ביום אחד ?

שואל השאלה:
אני לא יודע אם יש לי כוחות נפשיים לזה ושאם זה לא יפגע לי בחיי חברה וכל מיני חוויות שאני רוצה לחוות אז שאני לא אוותר ואפרוש כי אני לא אצליח לשלב. או מנגד באמת לשים לעצמי מטרה ולרוץ מרתון ולא להתחרט אחר כך שלא חייתי
אין לי מושג איך אנשים מסוימים מתנהגים כאילו יש להם 40 שעות ביום